שיטה חדשנית לבחינת רטט מיתרי הקול על ידי ניתוח תבניות של כתמי אור המתקבלים מאור לייזר

בדיקת הוידאו-סטרובוסקופיה היא הבדיקה המקובלת לאבחנה של נגעים על מיתרי הקול. ריצוד אור הסטרובוסקופ מאפשר לבודק להתייחס למספר פרמטרים המאפיינים את רטט המיתרים והגל המוקוזלי. הפחתה ברטט המיתרים תרמז על פתולוגיה כמו ציסטה, צלקת, או סולקוס. אולם, לבדיקת הסטרובוסקופיה מספר חסרונות: ההערכה היא סוביקטיבית ומבוססת על ניסיונו של הבודק, אין ערכים כמותיים מדידים, אין אפשרות להבחין בין אזורים סמוכים מאד לאורך המיתר.

שיטות הערכה נוספות כמו קימוגרפיה Kymography ומצלמה מהירה High speed camera נותנות מענה לחלק מחסרונות אלו אולם מאריכות את משך הבדיקה ולא הפכו לכלים מקובלים במרפאות הקול.

אנו מציגים היתכנות של שיטה חדשנית המאפשרת מדידה נקודתית של רטט המיתרים בעזרת צילום וניתוח מתמטי של החזרי כתמי אור לייזר.

השיטה מבוססת על ניתוח תבנית תנודות כתמי האור המצולמים במצלמה מהירה. כתמי האור מבודדים ומבוצע ניתוח תמונה על ידי קורלציה בין התמונות השונות לאורך הזמן. Fourier transformation של האותות ואנליזה ספקטרלית של האזורים השונים מאפשרת את מדידת תדירות הרטט מכל אזור.

נציג שתי גישות מדידה אשר נבדקו במתנדבים בריאים. גישה חיצונית וגישה פנימית-אנדוסקופית.

תוצאות: בגישה החיצונית הוארו ונדגמו מספר רב של נקודות אור שהוקרנו על צוואר הנבדק בזמן פונציה. בוצע ניתוח של כל נקודת אור בנפרד. בכל הנקודות נמדדה תדירות של 146Hz. ככל שכתם האור היה רחוק יותר ממיקום המיתרים, כך קטנה האמפליטודה של האות.

בגישה הפנימית-אנדוסקופית, בוצע ניתוח של מספר כתמי אור באופן סימולטני בזמן פונציה. בכולם נמצאה תדירות של 115Hz.

סיכום: בעזרת אלגורתמים מתמטיים ותוכנות חישוב אפשר, בזמן אמת, להציג את מאפיני הויברציה של כל כתם אור על המסך בו מוקרנת הבדיקה האנדוסקופית ולשייך כל תבנית רטט לנקודה המתאימה על מיתרי הקול.

היכולת להבדיל בין אזורי רטט שונים באותו מיתר או במיתר המקביל עשויה לאפשר אבחנה מדויקת של הפתולוגיה הגורמת לצרידות ובהמשך החלטה טיפולית מתאימה.