אגרנות כפייתית - ניתן לטפל בהסכמה: תיאור מקרה

אגרנות היא הפרעה, המאופיינת באיסוף חפצים באופן בלתי נשלט. היא מאפיינת 2%-6% מהאוכלוסייה. היא חוצת מגדרים ומעמדות סוציו-אקונומיים. הסימנים הראשונים להפרעה מופיעים בשנות ה-30 לחיים ומקבלים ביטוי קיצוני בגילאי זיקנה. האגירה גורמת לצמצום מרחב המחיה עד כמעט אפס מקום, מלווה בפגיעה באיכות החיים ולרוב מביאה להזנחה עצמית וסביבתית. לרוב האגרנים מסרבים לכל התערבות באורח חייהם. הפער שבין תפיסת עולמו של האגרן עצמו לבין האבחנה של סביבתו ושל אנשי המקצוע יוצר דילמה אתית מרכזית בהתערבות של העובדים הסוציאליים: חופש הפרט מול מחויבות מקצועית להגן ולטפל. בהרצאה נתאר תהליך טיפול ארוך-טווח ומורכב עם אגרן כפייתי בגיל זיקנה, אשר הביע התנגדות נחרצת לכל התערבות מצד אנשי מקצוע. התהליך עורר דילמות אתיות רבות וקשות ודרש התגייסות ייחודית מכל המעורבים. לאור ניסיון טיפולי זה נציע דרכי טיפול אפשריות ומיטביות לאנשי מקצוע המתמודדים עם התופעה. אנו נתאר את התערבותנו המקצועית עם אגרן כפייתי ואת הדילמות שליוו את התהליך.