התנהגויות בריאות מונעות אוסטיאופורוזיס בקרב נשים מבוגרות מרקע אתנו-תרבותי מגוון: אתגרי מחקר עתידיים

רקע: אחד האתגרים הניצבים בפני שירותי רפואה מונעת הנו מתן מענה המותאם לצרכי קבוצות אתנו-תרבותיות שונות. מעט מחקרים העריכו את רמת הידע, עמדות, כוונות והתנהגויות בריאות בפועל בנוגע למניעתה של מחלת האוסטיאופורוזיס (א"פ) בקרב נשים בנות ששים ומעלה, שלא נולדו בארץ.

מטרה: בחינת הקשרים בין ידע, עמדות וכוונות של נשים מרקע אתנו תרבותי מגוון והשתתפות בשתי התנהגויות בריאות מונעת א"פ: צריכת סידן וביצוע פעילויות גופניות.

שיטה: מחקר חתך השוואתי (N=300) בוצע בקהילה באזור הנגב. דגימת מכסות כללה 100 נשים מכל קבוצה אתנו-תרבותית (ילידות אתיופיה, ילידות חמ"ע, ילידות הארץ). המשתתפות השיבו על שאלונים לדיווח עצמי אודות צריכת סידן וביצוע פעילויות גופניות ועל שאלוני ידע, עמדות וכוונות לביצוע פעילויות בריאותיות מונעות א"פ.

ממצאים: בכל הקבוצות, נמצאו רמות צריכת סידן וביצוע פעילויות גופניות נמוכות מהנדרש למניעת א"פ (ממוצע של 515 מ"ג ליום ו 120 דקות לשבוע). בהשוואה ליתר הקבוצות, ילידות חמ"ע דווחו על בצוע רב יותר של פעילויות גופניות (135 דקות לשבוע) וילידות אתיופיה דיווחו על צריכת הסידן הנמוכה ביותר (275 מ"ג ליום). רמת הידע של המשתתפות בנוגע למחלה הייתה נמוכה (ממוצע 9.6 תשובות נכונות מתוך 24 אפשריות). רמת ידע נמוכה במיוחד נמצאה בקרב ילידות אתיופיה (7.7 תשובות נכונות). בכל הקבוצות, כוונה לבצע פעילות גופנית היוותה משתנה מרכזי בניבוי השתתפות בפעילות גופנית בפועל. בקרב ילידות אתיופיה, כוונת התנהגות ניבאה גם את צריכת הסידן בפועל. בקרב ילידות הארץ וחמ"ע, תחושת שליטה נתפסת ניבאה את כוונתן לצרוך סידן. רמת הידע השפיעה בצורה עקיפה על הכוונה להתנהג באופן המקדם מניעה של א"פ.

מסקנות והשלכות: ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על הצורך בחקירת גורמים מקדמי השתתפות בפעילויות בריאות מונעות א"פ. קבוצת נשים פגיעה במיוחד הינה ילידות אתיופיה. צריכת הסידן ורמת הידע שלהן בנושאי מניעת א"פ היו נמוכות ביותר. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך במחקרים ותוכניות התערבות רגישות תרבותית, שיצמצמו הדרה אפשרית בנגישות לשירותי רפואה, פערי ידע ושפה, ושיתרמו להגברת השתתפות בפועל בפעילויות בריאות מונעות א"פ.