גילנות ובתי משפט בישראל: מגמות והתפתחויות

רקע: הזיקה שבין פסיקת בתי המשפט ובין תופעת הגילנות, נחקרה בהקשרים שונים בישראל בשנים האחרונות. הסיבה לכך נובעת, בין היתר, מתוך המודעות לחשיבות בתי המשפט ככלי לפרשנות חוקית, לעיצוב ושיקוף ההבניה החברתית של הזיקנה בחברה הישראלית.

המחקר/השיטה: המחקר הנוכחי יציג סקירה תיאורית של מדגם נוחות של פסקי דין שניתנו בחמשת השנים האחרונות בבתי משפט שונים בישראל. הניתוח מבוסס על ניתוח טקסטואלי איכותני, תוך ניסיון לזהות תיאורים והתבטאויות "גילניים" או "אנטי-גילניים" בפסיקת השופטים בהתייחסותם ל"זקנים" המעורבים במקרה.

ממצאים: הממצאים שנחשפו במחקר הנוכחי מגלים תמונה מורכבת ומעורבת: מחד, ניתן לזהות מגמה שניתן לכנותה "אנטי-גילנות", במיוחד בפסיקה העוסקת על איסור אפליה מטעמי גיל, וכן בפסיקה העוסקת ב"זכות לגור בקהילה". מצד שני, ניתן לזהות רתיעה לעיתים מלתת לפגיעה ואפליה מחמת גיל את אותו "משקל" משפטי הניתן לאפליות אחרות, כגון אפליה מטעמי מין או גזע.

דיון: הממצאים מלמדים כי על אף ההתקדמות בתחום המודעות וההכרה של המערכת המשפטית בתופעת הגילנות והצורך להלחם כנגדה, עדיין ישנה אמביוולנטיות מסויימת ביחס להכרה במידת העוצמה הכרוכה בפגיעה בזכויות האדם של זקנים מפאת גילם.