תרומתן של התמקדות והסחה באמצעות האזנה למוזיקה לוויסות רגשי בבגרות ובזיקנה

מטרת העבודה: המחקר בדק את השפעת הגיל על הבחירה להאזין למוזיקה שמחה או עצובה, לאחר השרית עצב, ואת השפעת ההאזנה למוזיקה הנבחרת על מצב הרוח. ההשערה היתה כי עליה בגיל תתקשר לבחירה רבה יותר במוזיקה שמחה וכן לדיווח על מצב רוח חיובי יותר ושלילי פחות לאחר האזנה למוזיקה, דרך מיתון של הנטייה להתמקדות ברגשות.

שיטות: 120 מבוגרים בגילאי 22-87 (50% נשים) עברו השרית עצב במעבדה ולאחריה בחרו והאזינו לקטעי מוזיקה שמחה ועצובה. בהמשך לכך מלאו שאלונים שמדדו את מצב רוחם, את נטייתם להתמקדות ברגשות וסימפטומים של דכאון.

ממצאים: נמצאה אינטראקציה בין עליה בגיל להעדפה רבה יותר למוזיקה שמחה אצל אלו שנוטים פחות להתמקדות ברגשות. כמו כן עליה בגיל נקשרה לדיווח על מצב רוח פחות שלילי לאחר: 1. האזנה למוזיקה שמחה אצל הנוטים יותר להתמקדות ברגשות ו- 2. האזנה למוזיקה עצובה אצל הנוטים פחות להתמקדות ברגשות.

מסקנות: ממצאים אלו מרחיבים את ההבנה על תפקיד ההאזנה למוזיקה בוויסות רגשי בבגרות ובזקנה. ניתן לראות בהם עדות ראשונה לביטוי `אפקט החיוביות` בגיל הזקנה בהקשר להאזנה למוזיקה על רקע עצב, תוך מיתון הנטייה להתמקדות ברגש. אפקט החיוביות התגלה בנטייה להעדיף מוזיקה שמחה עם העליה בגיל, על רקע עצב, אך כיוון שהוא נמצא רק אצל הנוטים להתמקד פחות ברגשות, הוא נדון לאור מודל `הכוח והפגיעות`. מודל זה משמש גם כרקע תיאורטי להסבר האופן הספציפי בו מוזיקה שמחה ומוזיקה עצובה משפיעות על מצב הרוח ומשמשות בתהליך ויסות רגשי, בפרט בזיקנה.
לממצאים אלו השלכות לפרקטיקה הטיפולית בנוגע לבחירת התערבויות מוזיקליות מיטיבות לוויסות רגשי בגיל זיקנה ולהעמקת ההבנה אודות בחירות מוזיקליות של המטופלים עצמם. לאורם, על המטפלים לקחת בחשבון בבחירת הטון הרגשי של התערבותם המוזיקלית את גיל המטופל הנתון בעצב ואת נטייתו להתמקדות ברגשות.

התקציר שייך לנושא `פסיכותרפיה והתערבויות טיפוליות`.
מוגש כהרצאה המהווה חלק מהמושב: איך נתפסת מוסיקה ואיך ניתן להשתמש בה לשיפור הרווחה בגיל הזיקנה?