טיפולי קול, תרופה או ניתוח? קלינאי/ת התקשורת והרופא/ה הלרינגולוג/ית: עבודת צוות בטיפול בצרידות - הצגת מקרים ודיון

הפרעות הקול נמצאות על רצף ארוך המתאפיין בסוגים שונים של בעיות, אצל אנשים עם צרכים קוליים מגוונים. אוכלוסית הפונים לטיפול בהפרעות קול הם אנשים המשתמשים בקולם באופן אינטנסיבי כחלק מאופי העיסוק או מבנה האישיות, או באופן מקצועי כאומן, זמר או שחקן. אצל מטופלים אחרים קיימות בעיות פתולוגיות שאינן קשורות לשימוש יתר בקול, כגון גידולים, שיתוק, מחלות נוירולוגיות ועוד. אוכלוסיה נוספת הולכת וגדלה היא של המטופלים עם שינויי הקול הנובעים כתוצאה מגיל מבוגר. סוגי המטופלים האלו מוכרים לכל אחד מאיתנו, העוסקים בטיפול בהפרעות קול.

עבודת הרופא וקלינאי התקשורת הינה משלימה, בחלק גדול של טווח ההפרעות. הקלינאי יאבחן את טכניקת הפקת הקול, מזהה את ההפרעה התיפקודית, את הרגלי השימוש הלא נכונים ואת המרכיבים הרגשיים. הרופא מבצע סטרובוסקופיה, מאבחן הפרעה המכאנית אם קיימת, ומזהה פתולוגיות על המיתרים; הטיפול בהפרעה הקולית הכללית מחייב את ההתייחסות המלאה לכל אחד מהמרכיבים, ולכן נדרשת תקשורת, שפה משותפת ועבודת צוות.

בהרצאה אציג שורה של מקרים קליניים, עם סיפור רקע שונה, ממצאים פתולוגים ומהלך רפואי מגוונים. המשותף לכולם הוא שעדכון הדדי, תקשורת ועבודה משותפת סביב המטופל הספציפי, הביאו לתוצאות מיטביות.

שיתוף פעולה בין קלינאי לרופא הינו חיוני ביותר. הניסיון מוכיח שאין הכרח בקיום מרפאה משותפת ספציפית בבית חולים אחד; ניתן לנצל את אמצעי התקשורת המתקדמים ולקיים ערוץ פתוח גם בין מטפלים העובדים במקומות מרוחקים, בין בתי חולים שונים וקליניקות עצמאיות.

ההרצאה תלווה בסרטים ותמונות מהמרפאה ומחדר הניתוח, ותאפשר דיון פתוח עם הקהל.