הכינוס הדו שנתי ה-23 של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, 17-18 בפברואר,2020

"חוק החולה הנוטה למות - הערכה והמלצות לתיקון לאחר 15 שנה - ממבט מחוקקת לשעבר, ומתנדבת בעמותת ליל"ך

Anat Maor
מרצה באוניברסיטה הפתוחה ומרצה אורחת בבר אילן, אמריטוס, ח"כ לשעבר, כיום - מתנדבת בעמותת ליל"ך, Israel

מטרת ההרצאה; החזון של חוק החולה הנוטה למות הינו ליצור איזון ראוי בין קדושת החיים לבין המצווה למניעת סבל. כדברי העמותה: "ליל"ך מאמינה באוטונומיה של האדם על גופו, ובפרט בזכותו למות בכבוד, בשלווה וללא סבל". נושא זכותו של האדם לבחור את דרך סיום חייו הוא סוגיה חברתית מן המעלה הראשונה.

ביולי 2000, עברה בקריאה טרומית הצעת חוק של המרצה, הימנעות מהארכת חיים (פ/819). ב 2001 הוקמה וועדה, ציבורית בראשות פרופ` שטיינברג, שהגישה דו"ח עם נוסח להצעת חוק ממשלתית שהונחה, יחד עם הצעות חוק פרטיות, ועברה כחוק בכנסת ב 15.12.2005. חוק החולה הנוטה למות היה והינו פורץ דרך בישראל.

דרך העבודה; בעשור לקיומו של החוק ב 2015, הוקמה ועדה ציבורית, בהמלצת ליל"ך לבדיקת החוק. הדבר נעשה ע"י שרת הבריאות דאז, יעל גרמן ובראש הוועדה עמד ארנון אפק. הוועדה סיימה את דיוניה, אך לא עלה בידה לגבש את המסקנות ולפרסמן בגלל הקדמת הבחירות. אך, שניים מבכירי חברי הוועדה, העלו על הכתב את התובנות שהתגבשו בדיוני הוועדה: השופט בדימוס אליהו מצא, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, כיום, נשיא עמותת ליל"ך (בבטאון ליל"ך חיים בכבוד, יולי 2015) ופרופ` מאיר ברזיס, האוניברסיטה העברית, אמריטוס (בכתב העת רפואה ומשפט, יולי 2019). בפרזנטציה נסקור את ממצאי הוועדה, כמו גם מחקרי הערכה על יישום החוק בפרקטיקה (ד"ר גלבר רועי ופרופ ברזיס מאיר).

המלצות: נציג את ההמלצות של הוועדה הציבורית, 2015.
א. ההמלצות לתיקונים שיש להכניס בתוכן חוק החולה הנוטה למות;
1. הכנסת חריגים בהגדרת חולה סופני עד תוחלת חיים של 6 חודשים בלבד.
2. לשמוט מהגדרת חולה סופני את המילים "אף אם יינתן לו טיפול רפואי".
3. ביטול ההבחנה הקיימת בחוק בין "טיפול רפואי "רציף לבין "מחזורי".
4. הוספת אפשרות לסירוב לקבל גם טיפולים נלווים.
5. הענקת סמכות לוועדות האתיקה הקיימות בבתי החולים, לדון בחוק.

ב. ההמלצות לתיקונים בנספח לחוק, של ההנחיות המקדימות וייפוי כוח:
6. קיצור ופישוט רב של ההנחיות המקדימות, ושילוב ייפוי הכוח בתוכן.
7. להוריד את חובת קבלת הסבר של אחות/רופא ולהסתפק בהצהרת האדם
8. ביטול הגבלת תוקף ההנחיות ל 5 שנים בלבד, והמעונין לבטל-יודיע על כך
9.הענקת סמכות החתימה לקלינאי תקשורת וכד`- למי שלא יכול לדבר.
10. להכיר בטפסי הנחיות מקדימות של גופים מוכרים (קופ"ח, לילך).

ג. המלצות שונות
11. לתקצב ולהרחיב את השימוש בטיפול פליאטיבי בבתי חולים ובבית.
12. להנחות את צוותי מגן דוד אדום לחובתם להימנע מכפיית טיפולים.

המסקנה; התובנות וההמלצות שהתגבשות בוועדה מ 2015 רלוונטיות ביותר גם היום. לפיכך, עתה, פני 2020, מומלץ לא להקים וועדה חדשה, אלא לנסח פרוטוקול של המלצות הוועדה לשיפורים בחוק בחולה הנוטה למות משנת 2015, ולנסחן משפטית, כהצעה חוק ממשלתי. ולחילופין; לקדמן כהצעות חוק פרטיות, ע"י חברי/ות הכנסת.

התרומה של הפרזנטציה לגרונטולגיה: העבודה המוצגת תורמת לתחום הגרונטולוגיה, ברמה משמעותית ביותר, בהציגה את המהות והדרכים לשיפור ולקידום הטיפול בחולה הנוטה למות בחקיקה ובפרקטיקה, ובכך לכבד את האוטונומיה של האדם, ולמנוע סבל מיותר מחולים גימלאים במיוחד – ע"פ הערכים האוניברסליים והיהודיים, שעמותת לילך חרתה על דגלה לקדמם.

Anat Maor
Anat Maor
מרצה באוניברסיטה הפתוחה, אמריטוס,








Powered by Eventact EMS