העדפות וצרכים לגבי דפוסי מגורים בגיל הזקנה

מטרת המחקר: המחקר מכוון לבחון גורמים הקשורים לתפיסות, העדפות וצרכים של זקנים לגבי דפוסי מגורים והקשרם לאיכות החיים ותרומת שירותי הבריאות. חשיבותו טמונה בעובדה כי פיתוח שירותים התומכים בהזדקנות בקהילה צריך להתבסס בעיקר על צרכי הזקנים וכמענה ישיר לקשיים בהם הם נתקלים. תוצאות מחקר הגישוש יאפשרו למצות את הסוגיות על הפרק בכל הקשור להעדפות הזקנים בישראל לגבי דפוסי מגורים וכתוצאה ממיצוי זה להמשיך למחקר שייבחן סוגיות אלו לעומק. בהמשך, יספקו תוצאות המחקר למקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות את המידע הדרוש להתאמת שירותי הבריאות, הרווחה והדיור הקיימים, ולפיתוח שירותים חדשים שיהיו בהלימה לצרכים הספציפיים של הזקנים הבוחרים להמשיך ולחיות בקהילה.

שיטת המחקר: המחקר הוא מחקר רוחב (Cross Sectional) הממפה תפיסות והעדפות לסוגי מגורים בקרב אוכלוסיות זקנים שונות, כמו גם מיפוי צרכי בריאות, נגישות ושימוש. מבחינה הסקתית, איתור המשתנים הקשורים לתפיסות והעדפות אלו ולאיכות החיים: סוציו-דמוגרפיים, משפחתיים, תפקוד, מענים ומודלים של טיפול ושביעות רצון משירותי בריאות. במהלך המחקר נאספו נתונים מ-300 משיבים בני 65+, תושבי חיפה וצפון הארץ, 104 גברים ו-196 נשים, 246 יהודים ו-57 ערבים, שענו על שאלון סקר.

ממצאים: מניתוח ראשוני עולה כי מרבית המשתנים התלויים שנבדקו במחקר וקשורים לאיכות החיים של הפרט ולמשתנים סוציו-דמוגרפיים שלו לא משפיעים על העדפתו לעבור לדיור מוגן. עם זאת, נמצא קשר מובהק בין סוג המגורים (דירה/בית) לבין העדפה לעבור לדיור מוגן.

מסקנות: מניתוח ממצאים ראשוניים אלו עולה כי ההעדפה לעבור לדיור מוגן קשורה ככל הנראה באירועי חיים המתרחשים במהלך תקופת החיים המבוגרת לעיתים באופן פתאומי ולאו דווקא במשתנים הסוציואקונומיים של האדם המלווים אותו לאורך תקופות חייו השונות. עוד ניתן להסיק ולומר כי מערך השירותים בקהילה בישראל, ככל הנראה, מספק מענה טוב לצרכי האדם בגיל המבוגר, בכל המעמדות באוכלוסייה המבוגרת בישראל, באופן בו הרצון לעבור לדיור מוגן פוחת ואף לעיתים מתבטל.