משפט, זיקנה ורב-הצלטבותיות: המקרה של בית המשפט האירופאי לזכויות אדם בפרשת Carvalho

רקע: מזה שנים לא מועטות קיימת הבנה שאוכלוסיית הזקנים הינה אוכלוסייה מגוונת שלא ניתן להתייחס אליה כאל קבוצה מונוליטית. יתרה מכך, בתוך קבוצת הזקנים, לא בלבד שישנן תתי-קבוצות מוחלשות ומודרות, אלא שתתי-קבוצות אלא בעצמן הינן מורכבות. ההצטברות של מאפייני מודרות והחולשה -

המחקר/השיטה: המחקר הנדון יציג ממצאים של ניתוח מקרה (case study) של פסק דין של בית המשפט האירופי לזכויות אדם הידוע בשם קרבלהו נגד פורטוגל.

ממצאים: פסק הדין בפרשת קרבלהו מעורר את האופן שבו מערכת המתיימרת להגן על זכויות אדם, מתמודדת עם מקרה שבו האישה שזכויותיה נפגעו לא רק בשל היותה "אישה" אלא גם מפאת "גילה" (או – זיקנתה).האתגר החוקי שרב-הצלטבותיות זו מעורר, מלמד על החשיבות בייצור פרדיגמה חדשה בתחום.

דיון: ניתוח פרשת קלבלהו מלמד כי לא ניתן להסתפק בהגנה על זקנים על בסיס תיוגם תחת "קטיגוריה" יחדינית (כגון: זקנים , או נשים). יש צורך לשכלל את ההמשגה החוקית במערכת זכויות האדם על מנת לאפשר הגנה משפטית ראויה לזקנות וזקנים הסובלים מהדרה ופגיעה בשל היותם לא רק זקנים, אלא חברים גם בקבוצות מיעוט וחולשה נוספות.