למרות הצורך הגובר באיש מקצוע המתמחה בקידום איכות חיים לעת הזקנה, תפקידו ומהות עבודתו הייחודית של הגרונטולוג היישומי, עדיין לא ברורים דיין ולא הוטמעו בשטח הטיפולי בצורה מובחנת לעומת פרופסיות טיפוליות אחרות.באמצעות "חקר מקרה" (Case study), הנוגע בטיפול בניצול שואה במסגרת ארגון "עמך" (המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה והדור השני) יודגם תהליך עבודתו של הגרונטולוג היישומי, החל משלב ההערכה ועד לשלב ההטמעה של תכנית ההתערבות שמתקבלת בשיתוף הזקן ומשפחתו, במסגרת הארגון ומחוצה לו. במסגרת זו, יובא תיאור מבני ומפורט של "הערכה גרונטולוגית" (Evaluation) הכוללת בין השאר את מימדי הסיכון המקובלים בההערכה הגריאטרית, אך משלבת לצידן בנוסף דגש על תובנות ביו-פסיכוסוציאליות (מעבר לתובנות ביו-רפואיות). הערכה ייחודית זו מדגימה את הפרספקטיבה הרוחבית של הגרונטולוג היישומי סביב המימדים השונים המציבים אתגר הסתגלותי בפני הזקן ומשפחתו. הרכיב התיאורטי יכלול את הסבר תופעת "הפיצול הכפול" הקיים כיום במערך השירותים לזקנים בישראל וכן את המובחנות בין שני מודלים של "ניהול טיפול": המודל המקורי והקלאסי "Case Management", לעומת המודל של "Care management" המוטמע בשנים האחרונות בארה"ב, ומשקף תפיסה של הגרונטולוג כמטפל וכגורם מקצועי המקדם "הזדקנות בריאה" בנוסף לתפקידו כמתווך ומתאם בין הרשויות והשירותים השונים לזקנים.