מניעת התעללות בדיירים במסגרות מוסדיות לזקנים: ההיבטים החוקיים והשלכות תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

רקע: מזה שנים קיימת מודעות גדלה והולכת לתופעת ההתעללות וההזנחה של דיירים זקנים במסגרות מוסדיות. תופעה קשה זו מעוררת שאלת מדיניות: כיצד הדרך הנכונה להתמודד עימה, ואיזה תפקיד יש לחוק במסגרת מדיניות זו.

המחקר/השיטה: המחקר הנדון יציג סקירה תיאורית ולצד הערכה ביקורתית של מערכת החוקים הקיימת בישראל בתחום, לצד ניתוח מעמיק של ההשלכות האפשריות שיש לתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות על התופעה.

ממצאים: סקירת המסגרות החוקיות בישראל ביחס למניעת התעללות בזקנים במסגרות מוסדיות מגלה מגוון הסדרים חוקיים שונים שהתפתחו לאורך השנים. באופן ספציפי, ניתן לזהות במסגרת התיקון האחרון של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ניסיון לאמץ פרדיגמה חוקית שונה בתחום.

דיון: התיקון האחרון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מצביע על שינוי מגמה בכל הנוגע להתמודדות החוקית עם תופעת ההתעללות וההזנחה. לא עוד אימוץ תפיסות "מגוננות" או פטרנליסטיות, אלא אימוץ תפיסות המנסות להעצים את כוחם של הזקנים כיחידים. השאלה הנשאלת – ושקוראת למחקר עתידי בנדון – היא עד כמה שינוי פרדיגמטי שכזה אכן יצליח לצמצם את תופעת ההתעללות בזקנים, ככל שהיא נוגעת לתת-אוכלוסייה מוחלשת וייחודית: דיירי המסגרות המוסדיות לזקנים