הפרעות בתקשורת במאה ה-21: כיצד ליצור קשרי מטפל-מטופל בטיפול דיגיטלי?

בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במודעות בקרב אנשי מקצוע והאוכלוסייה הרחבה בצורך בטיפולי קלינאות תקשורת. השילוב של עליה זו במודעות, עם התאוצה החדה בהתפתחות הטכנולוגית, הפך את הטיפול המקוון (Tele-practice) למודל הטיפולי המשמעותי ברחבי העולם, ולזה שבו ניתן לראות את החידושים וההתקדמות המהירה ביותר. השיח המקצועי והאקדמי סביב הטיפול המקוון מדגיש יתרונות רבים הקשוריםבמאפיינים ה-"טכניים" של הטיפול. מאפיינים אלו כוללים, בין היתר, נגישות גיאוגרפית, הוזלת עלויות שירות, ייעול השימוש במידע, בהבניית מערך הטיפול, סטנדרטיזיציה של אבחונים ועוד. ואולם, העיסוק הקליני בהתערבות טיפולית חופשית שהינה מבוססת משחק ושיחה הוא מצומצם, ולעיתים קרובות מוביל לרתיעה בקרב קלינאיות תקשורת משימוש בכלי טיפול מקוונים (Freckmann, Hines & Lincoln, 2017).

למרות חששות אלה, מחקרים מלמדים כי הברית הטיפולית (Therapeutic alliance) הנוצרת בין המטפל למטופל במסגרת הטיפולים המקוונים היא חזקה ויציבה בתחום ההפרעות בתקשורת כמו גם במקצועות טיפוליים אחרים. ואולם, היכולת ליצור ולטפח אותה מותנית במיומנויות אישיות של פתיחות והסתגלות, על מנת להתאים את הידע המקצועי וסגנון התקשורת של המטופל (ושל המטופל) לפלטפורמה הדיגיטלית (Hines, Lincoln, Ramsden, Martinovich & Fairweather, 2015; Simpson & Reid, 2014). בהרצאה נעסוק בסגנון הטיפולי אשר יקדם את הצלחת הטיפול המקוון ונציג דוגמאות למשחקים ופעילויות המחזקים ומקדמים את הקשר עם המטופל, ומובילים לתוצאות קליניות טובות יותר, בזמן קצר יותר.

Freckmann, A., Hines, M., & Lincoln, M. (2017). Clinicians’ perspectives of therapeutic alliance in face-to-face and telepractice speech–language pathology sessions. International Journal of Speech-Language Pathology, 19(3), 287–296.

Hines, M., Lincoln, M., Ramsden, R., Martinovich, J., & Fairweather, C. (2015) Speech pathologists’ perspectives on transitioning to telepractice: What factors promote acceptance? Journal of Telemedicine and Telecare, 21(8), 469 – 473.

Simpson, S. G., & Reid, C. L. (2014). Therapeutic alliance in videoconferencing psychotherapy: a review. Australian Journal of Rural Health, 22(6), 280-299.‏