פיתוח ובדיקה על מדגם חלוץ של שאלון להערכת ההתפתחות של תקשורת, שפה ודיבור(השאלון מיועד לילדים בסיכון ללקות על הרצף האוטיסטי)

ילדים עם אבחנה של לקות על הרצף האוטיסטי מראים שונות בין-אישית בפרופיל הקליני אף על פי שלכולם יש אותה אבחנה. לכל ילד בקבוצה זו עתיד שיקומי שונה; ולכן דרושה תוכנית טיפול ייחודית ומקיפה לכל ילד וילד לשם השגת התקדמות מקסימאלית בטיפולו (Corsello, 2005; Mazurek, 2018). מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבנות שאלון שיהיה מבוסס על המודל ההתפתחותי-טבעי (NDI) של דרומי ושטיימן (2007). השאלון המוצע יוכל לשמש את קלינאי תקשורת להערכה קלינית של ילדים צעירים עם לקות על הרצף האוטיסטי, שמופנים אליה לאחר קבלת האבחנה, במהלכה או כאשר מתעורר חשד להימצאותה של בעיית תקשורת עוד בטרם הפנייה לאבחון. כלי המחקר היה שאלון (ASQ(Autism Symptom Questionnaire. המדגם כלל 25 קלינאיות תקשורת העובדות עם ילדים על הרצף האוטיסטי במשך 4 שנים לפחות. כל קלינאית התבקשה למלא שאלון על שני נבדקים, האחד מאובחן והאחר עם התפתחות טיפוסית. בנוסף, שלוש קלינאיות שיתפו את החוקרת בדעתן על השאלון במהלך מילויו וסייעו בתהליך קבלת החלטות בנוגע לסוגיות שעלו ממנו. וזאת על פי מתודולוגיית `חשיבה בקול` (Think aloud protocol). ממצאי המחקר הראו שרמות מהימנות ותוקף של שאלון ASQ היו גבוהות ושהוא מצליח ליצור הבחנה בין שתי קבוצות המחקר. כמו כן, נמצא קשר שלילי מובהק ובעוצמה חזקה בין ציוני השאלון הנוכחי לבין ציון(ADOS-2 (Autism Diagnostic Observation Schedule, שזהו כלי אבחוני הנחשב ל"סרגל הזהב" לאבחון אוטיזם בארץ ובעולם. נמצאו גם קשרים מובהקים בין תחומי השאלון השונים לבין הציון של 2-ADOS שנבדלו בעוצמתם, ורק תחום הוויסות החושי והתכנון המוטורי לא הראה קשר כלל עם 2-ADOS. עוד נמצא כי רוב קלינאיות התקשורת היו שביעות רצון מתהליך מילוי השאלון, מאורכו ומתוכנו. אולם ככל שוותק העבודה של קלינאית התקשורת ארוך יותר, כך שביעות רצונה מהשאלון הייתה נמוכה יותר. אף ששאלון ASQ נמצא מהימן ובעל תוקף תוכן, מבנה ומבחין במידה גבוהה, עדיין יש צורך במחקרי המשך כדי לבחון לעומק את ההיבטים הפסיכומטריים של שאלון זה.