שיקום לב בבית הלכה למעשה – תיאור התוכנית הישראלית הראשונה, מעלות ואתגרים

רקע: מחלות קרדיווסקולריות, המלוות לעיתים קרובות במחלות רקע רבות, מהוות סיבת המוות הראשונה בעולם. העדר הענות לתוכניות שיקום לב היא אחת הסיבות לאשפוזים חוזרים ותמותה. אמצעים טכנולוגיים הם בעלי פוטנציאל גדול לשיפור שירותי הבריאות, והן עונות לדרישות העולות מצד אוכלוסיית הגיל השלישי להזדקן בסביבתה הטבעית – בבית. שיקום לב בבית (`של"ב`) באמצעות טכנולוגיה הופך להיות רלוונטי, כחלק ממגמה כללית של הרפואה המערבית ליישם את גישת `המטופל במרכז` במסגרת מתן שירותי הבריאות. לאחרונה שורה תכנית של"ב לאומית הראשונה בעולם, במסגרת סל הבריאות בהשתתפות כל קופות החולים.

מטרות: 1) להעריך עמדות וכוונות התנהגותיות של חולי הלב בגיל השלישי בקשר לאפשרות להשתקם בבית באמצעות טכנולוגיה. 2) להעריך יעילותה, בטיחותה ואופן יישומה של תוכנית של"ב הראשונה בישראל, ולעמוד את הממצאים הראשונים בשיפור תצאים קליניים והתנהגותיים.

שיטות: כ-140 חולים בוגרים, עם מחלה קרדיווסקולרית השתתפו בתוכנית של"ב בין ינואר 2018-אוגוסט 2019 במרכז רפואי שיבא. המחקר חולק לשלושה לשלבים: מחקר חתך מקדים מבוסס סקר אנונימי בקרב המשתתפים (n=200), פיילוט היתכנות פרוספקטיבי נערך למשך 6 חודשים בקרב חולים בדרגת סיכון נמוכה (n=22), פיילוט פרוספקטיבי מבוקר נערך בימים אלה בקרב חולים בדרגת סיכון בינונית-גבוהה (n=260).

ממצאים: ממצאי המחקר העיקריים מצביעים על: 1) אוריינות טכנולוגית בקרב בני >65 היא נמוכה בהשוואה לצעירים יותר: 10.42 לעומת 12.51 בהתאמה (p<0.05). 2) עניין רב מצד חולי הלב להשתתף בתוכנית של"ב ללא קשר למאפיינים סוציו דמוגרפיים, אורחות חיים וידע טכנולוגי קודם: כ- 83% מכלל הנבדקים הביעו רצון לשל"ב: כ- 81% בקרב בני 20-40, 83.6% בקרב בני 60-80 ו- 66.7% בקרב בני 80-100. 3) שיפור משמעותי בדרגה תפקודית, כפי שהוערך על ידי הערך המטבולי (METS) עם עלייה מ-10.6±0.5 ל- 12.3±0.5 (P = 0.002), 3) היענות גבוהה ליעדי התוכנית האירובית (121% מהיעד המומלץ של 150 דק` פעילות בשבוע) עם היענות חלקית ליעד העצימות (55% מהיעד).

סיכום: שיקום במסגרת ביתית מבוסס טכנולוגיה נגיש ויעיל לרוב חולי הלב ועשוי להיות פתרון לחולים בגיל השלישי , הנמנעים מתוכניות שיקום מוסדיות.