שתל שבלול ללא פטרוסקטומי בחולי גרנולומטוזיס עם פוליאנגיטיס

הקדמה: גרנולומטוזיס עם פוליאנגיטיס (לשעבר מחלת "וגנר") הוא תהליך דלקתי אוטואימוני אשר גורם לירידת שמיעה הולכתית וסנסורינוירלית. הפגיעה האופיינית כולל דלקת של רירית האוזן התיכונה והצטברות נוזלים. במצב דומה, אצל חולים עם דלקת זיהומית כרונית של האוזן התיכונה לפני ניתוח שתל שבלול, לעתים קרובות יבוצע ניתוח מקדים - פטרוסקטומי וסגירה של תעלת האוזן החיצונית – על מנת לשלוט בתהליך הזיהומי, שעלול לזהם את שתל השבלול. קיימת שאלה האם טיפול ניתוחי מקדים זה נדרש בחולים גרנולומטוזיס עם פוליאנגיטיס על מנת לשלוט בתהליך הדלקתי לפני שתל השבלול.

שיטות: הצגת מקרה וסקירת ספרות.

תוצאות: חולה בת 71, הסובלת מגרנולומטוזיס עם פוליאנגיטיס וירידת שמיעה דו צדדית עמוקה עברה ניתוח שתל שבלול. טרם ההשתלה, הכנתה כללה הערכת רופא אא"ג, ראומטולוג והערכת אודיולוגית. בהמשך קיבלה טיפול תרופתי בפרדניזון ומתוטרקסט לשליטה בתהליך הדלקתי של האוזן התיכונה. שתל השבלול בוצע ללא סיבוכים. ה SRT ותפיסת הדיבור למילים חד הברתיות לאחר הניתוח היו 25dBHL ו- 75% בהתאמה. 6 מקרים נוספים תוארו בספרות, מתוכם בשניים בוצעה פטרוסקטומי מקדימה. בנוסף, תוארו טיפולים תרופתיים אימונוסופרסיביים שונים לשליטה במחלה.

מסקנה: בהתבסס על הספרות המועטה בנושא, נראה כי ניתן להשיג שליטה בתהליך הדלקתי בחולי גרנולומטוזיס עם פוליאנגיטיס על ידי שימוש בתרופות אימונוסופרסיביות, ולהגיע לתוצאות אודיולוגיות משביעות רצון. פטרוסקטומי אינה נדרשת כפי שנדרשת בחולים עם דלקת זיהומית כרונית של האוזן התיכונה.