רקע: שאלה מרכזית שצוותים רב-מקצועיים שואלים לקראת שחרורו של מטופל קשיש ממחלקה גריאטרית שיקומית בבית החולים היא "האם הקשיש יכול לחזור לגור בביתו באופן עצמאי ובטיחותי?" נושא זה משמעותי מאוד, שכן אם לאו, קשישים אלו נמצאים בסיכון גבוה יותר לאשפוזים חוזרים, לנזקים עקב שימוש מוטעה בתרופות, לתזונה לקויה, ואפילו למוות.
בנוסף, חוסר הערכה בהקשר זה משמעותית מאד להיערכות של הקשיש ומשפחתו טרם חזרתו לביתו. מכאן שהערכה זו חיונית, שכן היא מאפשרת שימור האוטונומיה והבטיחות של אותם קשישים.
קיימת חשיבות רבה שמרפאים בעיסוק יעריכו יכולת זו, אולם, מחיפוש בספרות לא נמצאה הערכה מתאימה שניתן יהיה להשתמש בה במחלקה גריאטרית בבית החולים.
לפיכך, נבנתה הערכה לקשישים מאושפזים המשתחררים לביתם בשם Cognitive OT Functional Evaluation of the Elderly (COFEE).
הערכה זו מבוססת על הערכה שנבנתה ונחקרה במסגרת עבודת דוקטורט קודמת (זילברשלג, יוסמן, 2019), לשימוש בקרב קשישים עם ירידה קוגניטיבית בקהילה.
שיטה: במחקר השתתפו 73 קשישים בני 65+, מאושפזים במחלקה גריאטרית שיקומית בבית החולים שמואל הרופא שקיימת אי וודאות לגבי יכולתם לחזור לגור בביתם באופן עצמאי ובטיחותי.
כלי המחקר כוללים את ההערכה הקיימת כיום ומקובלת לשימוש ע"י מרפאים בעיסוק והערכת ה- COFEE הכוללת בטריית אבחונים מבוססי-ביצוע להערכת התפקוד היומיומי, תוך הערכת מרכיבים מטא קוגניטיביים העומדים
בבסיס הביצוע של התפקוד. בנוסף כחודש וחצי לאחר השחרור נערך ביקור בית במטרה לבחון את תפקודו של המטופל בביתו.
ממצאים: נמצא קשר מובהק בין אבחון ה-Performance Assessment of Self-Care Skills
PASS) (Holm & Rogers, 1989)) שבוצע כחלק מהערכת ה-COFEE לבין התפקוד היומיומי הבסיסי (r = .40 p = .003) והאינסטרומנטלי (r = .45 p < .001) בבית.
רוב הנבדקים יישמו את רוב ההמלצות ומתנהלים בצורה בטוחה יותר בבית לאחר השחרור.
מסקנות: ה- COFEE מספק לקשיש ומשפחתו מידע חיוני לגבי מצבו התפקודי והקוגניטיבי של המטופל טרם שחרורו מבית החולים,
ומאפשר למרפאים בעיסוק לבנות תוכנית שחרור הכוללת המלצות אישיות לכל מטופל, דבר
התורם לחזרתם לביתם בהתאם למידת האוטונומיה שלהם, בטיחותם ורווחתם.