למידה של מילים מלאכותיות באמצעות מטלות שונות בקרב ילדים עם ליקוי שפה התפתחותי

רקע: למרות שרבים מהילדים עם ליקוי שפה התפתחותי (לש"ה) מדגימים יכולות נמוכות של למידת מילים בהשוואה לילדים טיפוסיים תואמי-גיל, מידת הקושי שהם מציגים איננה עקבית, אם בכלל. את חוסר העקביות אפשר לייחס בין השאר, לסוג המטלה שבאמצעותה נלמדות המילים. המחקר הנוכחי בדק ואפיין את תהליך הלמידה של מילים מלאכותיות בקרב ילדים עם לש"ה בהשוואה לילדים טיפוסיים תוך ביצוע של שלוש מטלות שונות.

שיטה: עשרים ושישה ילדים בני 5-8: שלושה עשר עם לש"ה ושלושה עשר עם התפתחות טיפוסית, למדו שמונה מילים מלאכותיות במהלך שלושה מפגשי למידה: מפגש שני 24 שעות לאחר הראשון, ומפגש שלישי לאחר שבוע. המלים המלאכותיות תאמו את המורפו-פונולוגיה של העברית, וייצגו משמעויות של כלים מומצאים במטבח ובחצר. בכל מפגש הוצגו המילים תוך מיפוי מהיר, ובהמשך, תורגלו במטלות של זיהוי פונולוגי ושיום תמונה. נמדדו דיוק וזמן תגובה (מילי שנייה).

תוצאות: ילדים עם לש"ה הדגימו קצב למידה איטי יותר וביצועים נמוכים יותר מעמיתיהם הטיפוסיים במהירות ובדיוק הביצוע, בכל המטלות ובעיקר במטלת השיום. מעניין שלמרות שהמיפוי המהיר בוצע קודם לתרגול הזיהוי והשיום, תוך הדגמה של ביצועים גבוהים, הביצועים הראשוניים בזיהוי, ובמיוחד בשיום, היו נמוכים יחסית. יתר על כן, לא נמצאה קורלציה בין ההישגים במיפוי המהיר לבין מטלות הזיהוי או השיום.

מסקנות: התוצאות מראות שילדים עם לש"ה מתקשים בלמידת היבטים שונים של ידע על המילה (כגון, פונולוגי, סמנטי) ושימוש במילים, כאשר הביצועים הגבוהים ביותר הם במיפוי מהיר, הנמוכים ביותר בשיום, וזיהוי בין לבין. התוצאות מאתגרות גם את הגישה לפיה מיפוי מהיר מהווה את התשתית לשלבים הבאים של למידת מילים, ורומזות שתרגול מילה באמצעות מטלה ספציפית, כולל מיפוי מהיר, יוצר ידע ספציפי למטלה המתורגלת, עם הכללה חלקית, אם בכלל, למטלות אחרות.