האם "תרופת הקסם" לשימור קוגניטיבי בזקנה נמצאת באוזן?!

עם העלייה בגיל חלה ירידה משמעותית ביכולת להבין דיבור.
הדבר ניכר במיוחד ביכולת להבין ולהשתתף בשיחה בתנאים ירודים ברעש, הדהוד, אור נמוך, כשיש דוברים רבים וכו` (כמו במסעדות הומות).
בעקבות כך מבוגרים רבים נמנעים מפעילות חברתית.
בעשורים האחרונים, המחקר בפסיכולוגיה הקוגניטיבית מראה כי הירידה בעיבוד החושי (שמיעה וראייה) אחראי לחלק נכבד מהירידה הנצפית בפעילות קוגניטיבית בגיל הזקנה.
עם זאת, כאשר תנאי הסביבה מותאמים, למשל הפחתת הרעש והגברת האור, הביצוע הקוגניטיבי בזקנה משתווה לביצוע בגיל צעיר.

מחקרים אפידימיולוגיים (על אוכלוסייה רחבה) מצאו קשרים בין ירידה בשמיעה לירידה בביצועים. בהרצאה אציג סקירה של מחקרים עדכניים מהעולם בנושא,

אקשר את הממצאים לחשיבות הפעילות החברתית,

ואוסיף מחקרים מהמעבדה שלי בהם הראינו כיצד הביצוע בזקנה משתווה לביצוע של צעירים אחרי התאמת תנאי הסביבה.