בניית רשימות חדשות למבחן זיהוי מילים חד הברתיות (דיסקרימינציה) בעברית

הערכה אודיולוגית שגרתית כוללת בדיקת זיהוי מילים חד הברתיות בשקט (דיסקרימניציה). ההנחה העומדת בבסיס העברת המבחן היא ששמונה רשימות המבחן הן שקולות ומייצגות באופן נאמן את המצאי הפונמי בשפה. רשימות אלו משמשות גם להערכת תפיסת דיבור ברעש ביחס אות לרעש קבוע מראש. בעבודה בה בחנו את שקילות הרשימות הנמצאות כיום בשימוש קליני בארץ, נמצאו הבדלים מובהקים בין הרשימות באחוזי הזיהוי על רקע רעש. לאור זאת, עלה הצורך בבניית רשימות מבחן חדשות. בשלב הראשון, נבחנה השפעתם של מאפיינים לקסיקלים ופונמיים על זיהוי מילים חד הברתיות במבנה CVC בעברית (חורב ופוטר-כ"ץ, 2018). בשלב השני, הגורמים שנמצאו כמשפיעים (מוכרות המילה, זהות התנועה, הפונמה התחילית והפונמה הסופית) וכן ממוצע וסטיית התקן של נקודת ה 50% של המילים נלקחו בחשבון לשם שיבוץ ממוחשב של 200 מהמילים לשמונה רשימות מבחן בנות 25 מילים כל אחת (תתי רשימות), וכן לצירופן של כל שתי תת-רשימות לרשימה בת 50 מילים. בעבודות הבאות הודגמה שקילות הרשימות בקרב צעירים בעלי שמיעה תקינה, בעת שהאזינו למילים על רקע רעש מלמול בשני יחסי אות-רעש (0, 3 dBSNR), וכן בקרב מבוגרים בעלי שמיעה תקינה ובעלי ירידה בשמיעה שהאזינו לרשימות בשקט. בכל העבודות הללו לא נמצא הבדל מובהק בין הרשימות באחוזי הזיהוי הן בשקט והן ברעש. כמו כן, בקרב נבדקים מבוגרים, נמצא מתאם מובהק בין אחוזי הזיהוי לבין גיל הנבדק וספי השמיעה שלו. התכנות העברת הרשימות ושקילותן הודגמה גם בקרב 60 ילדים בני 6-8 שנים בעלי התפתחות טיפוסית.

חורב נ` ופוטר-כ"ץ ח` (2018), השפעת מאפיינים אקוסטיים, פונטיים ולקסיקליים על זיהוי מילים ברעש בקרב מאזינים צעירים דוברי עברית בעלי שמיעה תקינה. בתוך ג` טובול-לביא וח` פוטר-כ"ץ (עורכות) הפרעות היגוי בשפה העברית: סוגיות תיאורטיות והשלכות קליניות, חלק ב` (עמ` 9-44). הוצאת יסוד, חולון.