קשיי תקשורת ברמות שונות בקרב ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי מחייבים התערבות אשר תסייע להם להתגבר עליהם ולספק את צורכיהם התקשורתיים. התערבות זו כוללת שימוש בעזרים תומכים, כגון סמלים גרפיים, המשמשים תחליף לתקשורת או תמיכה בתקשורת הקיימת ומסייעים בהבעה ובהבנה של השפה והתקשורת. עם זאת, תהליך למידת סמלים והשימוש בהם שונה ומורכב באוכלוסייה זו בהשוואה לאוכלוסייה טיפוסית ולאוכלוסיות אחרות של משתמשים בעזרים תומכים אשר אינם על הרצף ( Mirenda, 2008). הסיבות לשוני נחקרות מזוויות שונות, אך קשה להסיק מסקנות באשר לשורשי ההבדלים בתהליך הלמידה בין האוכלוסיות, וכן לא ברור אם ניתן למצוא מאפיינים דומים ושינויים המתרחשים בתהליך הלמידה לאורך השנים בקרב הנמצאים על הרצף האוטיסטי.
מרבית המחקרים על למידה של אנשים על הרצף האוטיסטי עוסקים בילדים (למשלHartley & Allen, 2015). במעט המחקרים שבחנו למידה של מתבגרים או בוגרים על הרצף, נבחנו לרוב אנשים בתפקוד גבוה ולא אנשים בתפקוד בינוני ונמוך, אשר הם המועמדים העיקריים לשימוש בתת"ח (Holyfield, Drager, Kremkow & Light, 2017).
במחקר שיוצג, נבחנו יכולות הלמידה של סמלים גרפיים בקרב ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי בתפקוד בינוני ונמוך. לצורך בחינה זו נבנתה אפליקציה ייעודית למטרות המחקר שהוצגה על גבי אייפד. המשתתפים ביצעו מגוון פעילויות ( בחירה, הרכבה, צפייה ) עם סמלים גרפיים שונים.
ממצאי המחקר המרכזיים הראו שהן ילדים הן בוגרים על הרצף האוטיסטי בתפקוד בינוני ונמוך מצליחים ללמוד בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ( אייפד) גם כאשר אינם מראים יכולות למידה דומות במסגרות היום-יום שלהם. בנוסף, לא נראו הבדלים משמעותיים בלמידה בין ילדים לבוגרים, אך נראו הבדלים בשיתוף הפעולה בין הקבוצות.
ממצאי מחקר זה עשויים לסייע לאנשי חינוך וטיפול העוסקים בהוראה לבוגרים על הרצף האוטיסטי, על-ידי הגברת המודעות לצורך שלהם ללמוד ולכך שניתן לצפות לשיתוף פעולה רב יותר לעומת העבר של אותם לומדים.