"כל החיים האנושיים נכתבים על ידינו, וכל אחד מאיתנו בונה וחי נרטיב, והנרטיב שאנו בונים הוא אנחנו." (Sacks, 2015).
רקע: התערבות טיפולית המבוססת על צמתי חיים/סיפורי חיים תורמת להזדקנות מוצלחת ורווחה פסיכולוגית (Keisari & Palgi, 2017) וישנם יתרונות לשילוב של טיפול באמצעות ביבליותרפיה, בהתערבות טיפולית המבוססת על צמתי חיים. יתרונות אלו, מאפשרים לספר את מה שלא שגור ויומיומי ולעבות את זיכרונות צמתי חיים, ולחבר בין עולם פנימי של האדם למציאות חיצונית ולאפשר לקורא או הכותב הרחקה מתכנים פנימיים רגישים העלולים לאיים בהתמודדות עם קונפליקטים לא פתורים מהעבר וזיכרונות שאינם נגישים למודעות האדם. עד כה לפי השדה המחקרי נמצא כי שתי התערבויות אלו לא נבחנו בהקשר למעבר לדיור מוגן. מעבר לדיור מוגן נמצא כמהווה משבר זמני המביא עמו אובדנים שונים שסימלו הבית הקודם: פרידות מאנשים שגרו במקום הקודם, שינויים פיזיים ומנטליים ושינויים סביבתיים שעל האדם להתרגל אליהם. על כן, מטרת העבודה הנוכחית הינה לפתח התערבות המבוססת על רעיון צמתי החיים בשילוב טיפול ביבליותרפיה, ולבחון את השפעתה על תחושת השתייכות לקהילה, רווחה פסיכולוגית psychological well-being)) ועמדות כלפי תהליך ההזדקנות ,(views of aging) בקרב אנשים בריאים בגיל הזקנה בשנתיים הראשונות למעבר לדיור מוגן.
שיטה: המחקר יכלול 96 נבדקים/ות שהם דיירי דיון מוגן שיבחרו כמתאימים למחקר. המחקר יתנהל בשיטת RCT , על ידי הקצאה אקראית של נבדקים לשתי קבוצות, מתן טיפול שונה בהן, ולאחר מכן השוואתם לפי השפעה נמדדת. בקבוצת הניסוי - תערך ההתערבות, ואילו בשנייה - הביקורת - ימשיכו הנבדקים להתנהל בחוגים הרגילים בדיור המוגן (care as usual). בתחילת ובסיום ההתערבות הטיפולית יועברו למשתתפי המחקר שאלונים הבודקים את הממדים להסתגלות פסיכולוגית למקום, לרווחה פסיכולוגית ועמדות סובייקטיביות כלפי תהליך ההזדקנות. לאחר שלושה חודשים מתום ההתערבות תארך בדיקה נוספת של המדדים.
תוצאות וממצאים: העבודה הנוכחית תציג את העקרונות המרכזיים של פיתוח הפרוטוקול להתערבות זו, ואת התוצאות המצופות ממנה. הפרוטוקול הנוכחי נחקר בעבר באמצעות טיפול רגשי בדרמה תרפיה בקרב זקנים בריאים בקהילה והוכח כמוצלח והוא חלק מיצירת גוף ידע לטיפול באמצעות זיכרונות צמתי חיים.