השפעת קצב וטונלית של מוזיקה על תפיסת דיבור

מצבו הרגשי של האדם משפיע על תפקודו הקוגניטיבי במטלות זיכרון, עיבוד מידע, שיפוט, עמדות ועוד. מוזיקה משפיעה על המצב הרגשי של המאזין; טונליות של סולמות מז`וריים וקצב מהיר מפורשים כ"שמחים" ואילו סולמות מינוריים וקצב איטי כ"עצובים". במחקר הנוכחי, בחנו האם מצב רגשי הנוצר מהטונליות והקצב של מנגינות יכול להשפיע על תפקוד תפיסתי בסיסי, כגון תפיסת דיבור.

שלושים משתתפים התבקשו לחזור על מילים חד הברתיות (consonant-vowel-consonant). המילים הוצגו על רקע מוזיקה שהורכבה מסולם מז`ורי או מינורי, וקצב מהיר או איטי, ביחסי אות-רעש שונים. הרגש אותו משרות המנגינות נשפט מראש במחקרם של Caldwell et al. (2015). כל מנגינה חזרה על עצמה ארבע פעמים בשילובים שונים: מז`ור-מהיר, מז`ור-איטי, מינור-מהיר, מינור-איטי.

הממצאים הראו אפקטים עיקריים ליחסי אות-רעש, קצב וטונליות: דיוק רב יותר בתפיסת דיבור התקבל ליחסי אות רעש טובים יותר (פחות שליליים), לקצב איטי מאשר מהיר, ולסולם מז`ורי מאשר מינורי.

ההשפעה של יחסי אות-רעש וקצב על הדיוק בתפיסת דיבור משקפת ככל הנראה השפעה של מיסוך אנרגטי על תפיסת דיבור. אולם, ההשפעה של הטונליות מציעה שהרגש אותו עוררה אצל המאזין משפיע על היכולת שלו לתפוס דיבור. התפיסה מדויקת יותר כאשר מושרה רגש של שמחה (סולם מזו`רי) מאשר כאשר מושרה רגש של עצב (סולם מינורי). מבחינה תיאורטית, ממצאים אלה מצביעים על הרגישות של מנגנונים תפיסתיים למצב הרגשי של האדם. מבחינה קלינית, ממצאים אלה מראים כי יש לקחת בחשבון את מצבו הרגשי של האדם במהלך בדיקה תפיסתית בכלל, ובדיקת שמיעה הכוללת תפיסת דיבור, בפרט.