עקביות תוך-מילית בקרב ילדים דוברי עברית: נתונים ראשונים לקראת נורמות בעברית

מטרת המחקר: קביעת רמת השונות הקיימת באוכלוסיה בעלת התפתחות טיפוסית בעברית.

מחקרים מסוג זה נערכו במספר שפות (לדוגמה, אנגלית, פורטוגזית), אך בשל המבנה הפונולוגי השונה בין השפות שנחקרו לבין העברית, יש לחקור נושא זה בנפרד בכל שפה.

במחקר השתתפו ילדים בגילאי 3-4 שנים אשר חולקו לשתי קבוצות גיל. קבוצת גילאי 3;00-3;05 אשר מנתה 36 ילדים וקבוצת גילאי 3;06-4;00 אשר מנתה 34 ילדים. כל הילדים היו דוברי עברית חד-לשוניים בעלי התפתחות טיפוסית בתחומי התקשורת, השפה, המוטוריקה, ההתנהגות והקוגניציה ובעלי שמיעה תקינה. לילדים הועבר מבדק עקביות המכיל 25 תמונות של מילים בעברית המורכבות מיחידות פונולוגיות בעלות מורכבות שונה.הפקות הילדים הוקלטו ותועתקו בעת המפגש. אחוזי ההסכמה בין התעתיקים היה גבוה מ- 92%.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שרמת העקביות בקבוצה הבוגרת היתה גבוהה יותר מזו של הקבוצה הצעירה. בהרצאה יובאו רמות העקביות של שתי הקבוצות, תערך השוואה בין רמות העקביות בעברית ובאנגלית ויוצגו ההשלכות הקליניות של ממצאים אלו לאבחנה של ילדים עם לקות היגוי.

מקורות:

American Speech-Language-Hearing Association (2007). Childhood Apraxia of

Speech [Technical Report]. Available from www.asha.org/policy.

Holm, A., Crosbie, S., & Dodd, B. (2007). Differentiating normal variability from inconsistency in children`s speech: normative data. International Journal of Language & Communication Disorders, 42(4), 467-486.