בעולם הרפואה קיימת נטייה לפנות אל רפואה מבוססת ראיות, כמו כן במקצועות סיוע אחרים, אולם התפיסה של פרקטיקה מבוססת ראיות אינה נפוצה בתחום הטיפול היומיומי בגריאטריה.
ההגדרה של מודל ה Evidence Based Practice (EBP) לקוחה מתחום הרפואה "השימוש המצפוני המפורש והשקול בראיות מכניות בתהליך קבלת החלטות לגבי טיפול במטופלים"
בתחום העבודה הסיעודית בטיפול בחולה הגריאטרי עולה וגובר הצורך בהתמקצעות ובשיפור הטיפול, יחד עם זאת קיים קושי רב בביצוע מחקרים לאור מגבלות כגון: האוכלוסייה המדוברת, תקציב, מגבלות מתודולוגיות ועוד.
סוגיית ה EBPהופכת להיות מדוברת בקרב אוכלוסיית האחיות המנהלות, הקלינאיות והמחנכות כקובעות מדיניות בסיעוד.
סיעוד מבוסס ראיות הינו אחד האמצעים לקדם איכות טיפול, לשפר את היעילות והמועילות בעשייה המקצועית בסיעוד.
פרקטיקה זו מתעלת ומניבה תוצאות התערבות טובות יותר, מקדמת שקיפות בעשייה ומגבירה שיתופי פעולה בין כלל מקצועות הבריאות.
התפיסה של פרקטיקה מבוססת ראיות נובעת מתוך אחריות מקצועית ואתית ומתוך ראייה כי פעילותם הטיפולית של אנשי המקצוע צריכה להתבסס על ממצאים אמפיריים הטובים ביותר בתחום.
בגישה זו אנשי המקצוע אינם נדרשים לבצע מחקר או לאסוף ראיות אמפיריות בעצמם אלא להשיג ראיות לגבי היעילות של מגוון דרכי התערבות למגוון בעיות טיפוליות ופסיכוסוציאליות ע"י חיפוש אלקטרוני במאגרי מידע קיימים או מקורות ביבליוגרפים אחרים ולהתאימן להקשר ולנסיבות הייחודיות לפתרון הסוגיה.
מודל הEBP נתמך מתוך שיקולים מעשיים על פני מתודולוגיים בכדי לדרג את "הטיפוליים הטובים ביותר" בעת הצורך בקביעת מדיניות או עמידה בדרישות ותקנות ומהוות פרקטיקה מקצועית שלמה.
בשנה אחרונה נערכה סדנה לצוותים בכירים בסיעוד על השימוש במודל ה EBP
בנושאים נבחרים הקרובים לליבת העשייה היומיומית במחלקות ביה"ח: הטיפול בפצעי לחץ , בריאות הפה, כאב ,החייאה והטיפול בכף רגל סוכרתית.
במושב זה נציג את העשייה הסיעודית במספר מישורים גריאטריים וזאת על סמך ראיות מחקריות וחדשניות.