מטרת העבודה: ניידות של זקנים במהלך אשפוז היא גורם חשוב המשפיע על תוצאות לאחר השחרור. עמדותיהם של זקנים ושל צוות סיעוד כלפי ניידות זקנים בבית החולים נמצאו קשורות למידת הניידות של זקנים בפועל. רוב הזקנים המאושפזים מלווים על ידי מטפלים לא פורמליים. מחקר זה נועד לבחון לראשונה את הקשר בין הניידות של זקנים לבין עמדות של מטפלים לא פורמליים.
שיטות: מחקר פיילוט שנערך בשנת 2018 במחלקות פנימיות במרכז רפואי בצפון הארץ בקרב 29 זוגות זקנים מאושפזים (70+) בעלי יכולת ללכת לפני האשפוז, והמטפלים הלא פורמליים שלהם. עמדות כלפי ניידות זקנים בבית חולים נבדקה באמצעות ATM-H (Attitudes Towards Mobility during Hospitalization כלי להערכת עמדות לניידות בבית חולים) הן של זקנים והן של המטפלים הלא פורמליים שלהם (ב48 השעות הראשונות של אשפוז). בנוסף נאספו נתונים מהמטופלים על פחד מנפילות, רמת העצמאות בפעילויות יומיות (ADL) ומאפיינים דמוגרפיים. המשתתפים דירגו את רמת ניידותם בבית חולים כל יום במשך האשפוז (עד 7 ימים) וחושבו ממוצעים של כל ימי האשפוז ורמת הניידות המרבית במהלך האשפוז.
ממצאים: הרמה המרבית של ניידות זקנים במהלך האשפוז הייתה קשורה ל ATM-Hשל זקנים (r=.467, p=.012) ושל המטפלים הלא פורמליים שלהם(r=.424, p=.025). בדומה, ה- ATM-H של הזקנים (r = .591, p = .001) ושל המטפלים הלא פורמליים (r = .509, p = .005) היו קשורים באופן חזק ומובהק לרמת העצמאות התפקודית של זקנים מאושפזים. עמדותיהם של זקנים (אך לא של המטפלים שלהם) נמצאו בקורלציה שלילית גבוהה עם פחד מנפלים (r = -. 691, p <.0005). רק ATM-H של מטפלים לא פורמליים נמצא בקורלציה חיובית מובהקת עם דירוג הניידות הממוצע במהלך אשפוז (r = .412, p = .027).
מסקנות: עמדות המטפלים הלא פורמליים כלפי ניידות זקנים בבית החולים עשויות להיות גורם חשוב בניידות של זקנים במהלך האשפוז. יש צורך במחקרי המשך לבחינת השפעת עמדות אילו ולבדיקת היכולת להשפיע על העמדות במטרה לשפר תוצאי מטופלים.