חקירת השינויים התרופתיים והקשר עם מצב קוגניטיבי במהלך האשפוז בקרב זקנים

רקע: ירידה קוגניטיבית היא תופעה בלתי רצויה ושכיחה בקרב זקנים מטופלים במסגרת אשפוז אקוטית. אף שמחקרים קודמים הראו עדויות ראשוניות לקשר בין שינוים מסוימים בטיפול תרופתי בעת אשפוז לירידה קוגניטיבית, לא נערכה חקירה מקיפה של הנושא. המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין סוגי השינויים התרופתיים במהלך האשפוז למצב הקוגניטיבי של הזקן המאושפז.

שיטות: המדגם כלל 183 בני 65 ומעלה שאושפזו בגין מחלה אקוטית, ללא הגבלת ניידות, במחלקות פנימיות. מצב קוגניטיבי נבדק בקבלה ושחרור בעזרת מבחן 4AT. שינוים בטיפול תרופתי הוגדרו כהתחלת והפסקת תרופה, שינוי במינון או בתדירות, והחלפת תרופה מאותה התוויה. השינויים חושבו בעזרת השיטות הבאות: אחוז השינוי הכללי- Summary and Normalization of Medication Changes (SNMC), מספר שינויים כולל-(SMC) Summary of Medication Changes, שינוי בתרופות עם אפקט אנטיכולינרגי: Anticholinergic Drug Scale (ADS) ואנטיכולינרגי–סדטיבי משולב - Drug Burden Index- (DBI).

ממצאים: המאושפזים שנכללו במחקר טופלו ב- 2116 תרופות מ346 סוגים. מספר תרופות בקבלה לאשפוז 9.45+4.51 מספר תרופות בשחרור 9.82+4.41. 13.4% מהתרופות הותחלו, 10.34% הופסקו, 7.8% שינו מינון או תדירות ול-5% הוחלפה תרופה מאותה התוויה. לפי ה- SNMC וה-SMC כ-78% מהמאושפזים חוו שינוי בטיפול התרופתי ,ל-32% אחוז נעשה שינוי לפי ה-ADS ול-23% לפי ה-DBI. ל-37.2% מהמאושפזים לא נעשה שינוי במספר התרופות, ל39.3% הוסיפו תרופות ול- 23.5% הפחיתו מכמות התרופות. כ-10% מהמטופלים חוו התדרדרות קוגניטיבית במהלך האשפוז. במטופלים שחוו הדרדרות קוגניטיבית נצפו יותר שינויים מסוג: SMC (5.6+6.2 לעומת 3.9+4.6 בקרב מטופלים ללא הדרדרות קוגניטיבית), SNMC (57.7%+53.6% לעומת 45.5%+64.5% בקרב מטופלים ללא הדרדרות קוגניטיבית), ושינוי במספר תרופות בין הקבלה לשחרור (0.15+2.0 , לעומת 0.48+2.1 בקרב מטופלים ללא הדרדרות קוגניטיבית).

מסקנות: רוב המטופלים חוו שינוי בטיפול התרופתי, אך בקרב מעטים בוצעו שינויים בתרופות אנטיכולינרגיות וסדטיביות. מדדי שינויים בטיפול תרופתי הלוקחים בחשבון את מגוון השינויים במהלך האשפוז מצליחים להבחין בין אנשים עם וללא הדרדרות קוגניטיבית, בניגוד לסכימה פשוטה של מספר התרופות בקבלה ובשחרור.