השפעות תהליכי טיפול באשפוז על אדם הזקן: מחקר HoPE-MOR (Hospitalization Process Effects on Mobility Outcomes and Recovery)

המושב יתמקד במחקר רב-מרכזי, מולטי-דיסציפלינרי HoPE-MOR הממפה גורמים אישיים, טיפוליים וארגוניים המשפיעים על מהלך האשפוז ותוצאותיו עבור זקנים המתאשפזים בעקבות מחלה אקוטית במחלקות פנימיות. המחקר נמצא בשנה השלישית של איסוף נתונים בארבעה מרכזים רפואיים בצפון הארץ. זהו מחקר אורך שעוקב אחר החולים גם לאחר שחרורם ומשלב מגוון שיטות איסוף נתונים (איכותני, כמותני אובייקטיבי וסובייקטיבי, ותצפיות) ומקורות איסוף נתונים: מטופלים, בני משפחה, צוותים מטפלים ומנהלים. בחמשת ההרצאות במושב יוצגו הממצאים הראשונים:

ההרצאה הראשונה: תשלב תיאור מטרות ומערך המחקר HoPE-MOR עם הצגת ממצאי יישום לטווח ארוך של תכנית 'ללכת בשביל' המעודדת מאושפזים מבוגרים (65+) ללכת 900 צעדים ומעלה ליום. התוכנית הוטמעה בהצלחה ב2016 בשתי מחלקות אשפוז בבית חולים בצפון הארץ. במסגרת המחקר הנוכחי נערכה השוואה עם נתוני HoPE-MOR במטרה לבדוק האם הצלחת התכנית נשמרת גם כעבור שנתיים.

ההרצאה השנייה: תתאר את חוויות התפקוד לאחר אשפוז אקוטי מנקודת מבטם של המטופלים, כפי שנאספה בראיונות איכותניים חצי-מובנים לאחר חודש ושלושה חדשים מהשחרור. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהגדרה רחבה של המושג תפקוד לאחר אשפוז אקוטי, מעבר לתפקוד-בסיסי ואינסטרומנטלי, וחשיבות השמירה על רצף הטיפול בין בי"ח לקהילה.

ההרצאה השלישית: תדון תסקור את מגוון השינוים בטיפול תרופתי בעת אשפוז באגף הפנימי. יתוארו הדרכים הרבות שניתן להעריך ולהבין את מהות השינויים ואת הקשר עם התפקוד הקוגניטיבי של החולים בשחרור.

ההרצאה הרביעית: תבחן השפעת עמדות של בני משפחה כלפי הליכה באשפוז על התפקוד החולים באשפוז. הממצאים מצביעים על כך שלא רק למטופלים עצמם אלא גם למשפחות ישנה השפעה משמעותית על התנהלות המטופלים בעת אשפוז.

ההרצאה החמישית תציג דיון בשאלה מורכבת הנוגעת לחלוקת האחריות בין הצוות המטפל ובני המשפחה על מתן עזרה בפעילויות היומיום ותמיכה רגשית בזקנים מאושפזים. הממצאים מצביעים על חשיבות קיום דיון פתוח בין בני המשפחה והצוות הרפואי ביחס לציפיותיהם ותחומי אחריותם לחלקים השונים בתהליך הטיפול בזקן המאושפז.

בסיום המצגות הקהל יוזמן לדיון משותף.