העצמת תקוותיות בזקנה

אחד ממאפייני הזדקנות מוצלחת היא היכולת לשמור על תקווה (Valliant 2002). מחקרים מראים שתיקוותיות יורדת עם הגיל, אך היא לא נמוכה כפי שסברו בעבר. (Bailey & Snyder 2007)

תיקוותיות מתקשרת ליכולת הסתגלות, הפחתת לחצים, לבריאות גופנית ונפשית, לקשרים בינאישיים משופרים, לתפקוד טוב ולתחושת well-being. תיקוותיות גם מהווה משאב מגן מפני ההשלכות השליליות של גילנות (Ageism)

(Snyder 2002) Ong A.D. et al 2006)) GumA.M.2018)) הקשר בין גורמי אישיות לגורמי מצב באפיון רמת התקוותיות של הקשיש מורכב.(Fleeson 2004): תקוותיות אצל קשישים מושפעת ממאפייני אישיות ומזג, ממאפייני ההתקשרות בילדות ובהמשך החיים, מאירועי טראומה, מאופי הקשר עם משפחה ועם חברים, וממצב בריאותי וכלכלי.

בעבודה טיפולית עם קשישים יש מקום להקדיש משאבים כדי לעזור לאמץ אסטרטגיות שמעצימות תיקוותיות. (Gum A.M. 2018)

מאפייני הגיל המבוגר שיכולים להוות בסיס לעבודה טיפולית עם קשישים על תקווה הם:

יכולת להתמודד עם ניגודים: גם כשיש קשיים ואכזבות אפשר לחוות במקביל סיפוק ותקווה. גם כאשר אי אפשר לקוות רק לטוב- אפשר להרגיש אופטימי כאשר מצפים לחלקים טובים.

פרופורציות: היכולת לראות את הקשיים באופן יחסי למעלות ולהישגים

יכולת להבחין טוב מצעירים על סמך ניסיון חיים מה מעצים תחושת סיפוק ומה פחות (רכוש, פופולריות –מעניקים פחות תחושה טובה)

יכולת למידה והשתנות שמאפשרים לרכוש דרכי התמודדות חדשות (metaregulation skills) ולהמיר מטרות עבר במטרות חדשות ברות הישג.

סלקטיביות חברתית: פחות סיכוי להתאכזב מחברים בהשוואה לגיל צעיר.

בחירה גדולה יותר בתחומים מסוימים: זמן, לחלקם- משאבים כלכליים שמאפשרים לממש תקוות.

ניסיון חיים והיסטוריה של התמודדות עם אתגרים, שעשויים להיות תשתית להשגת מטרות.

יכולת טובה יותר לוויסות רגשי, שמאפשרת להתמודד עם תסכול

צורך לעשות סיכום חיובי של החיים ולהגדיר את החיים כשמשמעותיים.

עקרונות הטיפול יסתמכו על המאפיינים שתיארנו, ויעזרו להגדיר ציפיות ריאליות, לנסח מטרות משמעותיות שניתנות להשגה, לזהות ולמקסם כוחות על סמך ניסיון החיים. "לחיות ללא תקווה משמעו לחדול מלחיות" אמר גדול הסופרים הרוסיים פ. מ. דוסטוייבסקי.