קטגוריות לקסיקליות בדיבור ההורי המופנה לילדים עם לקות שמיעה חד-צידית, דו-צידית ושמיעה טיפוסית

מבוא: מחקרים מאוחרים הראו כי הדיבור המופנה לילדים עם לקו"ש בעל מאפיינים ייחודיים הכוללים: דיבור בעל אופי ישיר ופחות קשוב, שימוש תדיר במשפטי ציווי, בחזרות מרובות ובהתנהגויות שאינן מילוליות לצד שימוש מועט במבעים מילוליים מורכבים

(Fagan, 2014; Kondaurova et al., 2015). כל המחקרים בנושא בחנו את הדיבור המופנה לילדים עם לקות שמיעה דו-צידית. ככל הידוע לנו, לא נמצא בספרות המחקרית מידע המתייחס לדיבור המופנה לילדים עם לקות שמיעה חד-צידית.

מטרת המחקר: להשוות את השימוש בקטגוריות הלקסיקליות בדיבור ההורי המופנה לילדים עם לקות שמיעה חד-צידית, לעומת ילדים עם לקות דו-צידית וילדים עם שמיעה טיפוסית.

שיטה: במחקר השתתפו 27 אמהות וילדיהן: 9 אמהות לילדים עם לקות שמיעה חד-צידית תחושתית-עצבית (טווח גיל: 12-46 חודשים), עם או ללא עזר שמיעתי באוזן עם הירידה בשמיעה; 9 אמהות לילדים עם לקות שמיעה דו-צידית (טווח גיל כרונולוגי: 20-48 חודשים, טווח גיל שמיעתי: 8-32 חודשים), מרכיבי שתל שבלול דו-צידי; 9 אמהות לילדים עם שמיעה טיפוסית (טווח גיל: 12-36 חודשים). כל האמהות דוברות עברית כשפת אם, בטווח הגילים 27-45 שנים. נתוני המחקר נאספו במהלך דיאדות אם-ילד בפעילות יומיומית בבית הילד ותועדו במצלמת וידאו. 200 מבעים מכל מדגם שפתי תועתקו ונותחו עפ"י הקטגוריות הלקסיקליות מבחינה איכותית (תבנית) ומבחינה כמותית (תמנית).

תוצאות ודיון: לא נמצא הבדל בשימוש בקטגוריות הלקסיקליות בין שלוש הקבוצות למעט בקטגוריית הפועל. השימוש בפעלי מצב היה נמוך באופן משמעותי בקרב הקבוצה הדו-צידית לעומת הקבוצה החד צידית וקבוצת השומעים הן בתבניות והן בתמניות. לא נמצא הבדל בין השומעים לחד-צידיים. השימוש בתמנית של פעלים אקטיבים היה גבוה באופן מובהק בקבוצת הלקות הדו-צידית לעומת קבוצת השומעים. נמצא הבדל מובהק ביחס בין השימוש של תמניות הפועל לעומת תמניות שם העצם בין הקבוצה עם הלקות הדו-צידית (יחס 1.4) לעומת קבוצת השומעים (יחס 1.0). יחד עם זאת, לא נמצאו הבדלים בין השומעים לחד-צידיים (1.14).

נראה כי השימוש בפעלים בדיבור ההורי של ילדים עם לקות חד-צידית בעל מאפיינים דומים יותר לאלו של ילדים עם שמיעה טיפוסית.