תרומתם של כישורי אוריינות לאיכות השיח העיוני בבית הספר היסודי

הפקת שיח עיוני איכותי היא משימה מורכבת הדורשת שליטה במגוון כישורים לשוניים וקוגניטיביים, וכן בידע עולם ובהיכרות עם הסוגה, כמו גם בכישורים גרפמיים-פונמיים ובכתיב כשההפקה היא בכתב (Berman, 2008; Berman & Nir-Sagiv, 2007). המחקר הנוכחי שם לו למטרה להתחקות אחר המסלול שעוברים ילדים דוברי עברית בתחילת דרכם האוריינית להפקת שני סוגי שיח עיוני. לשם כך נדגמו 293 תלמידים מבתי ספר במרכז הארץ בכיתות ב`, ג`, ד`, ה` ממיצב סוציואקונומי בינוני-גבוה. כל נבדק הפיק ארבע יחידות שיח (טקסטים), שניים תיאוריים ושניים עיוניים, שלושה מהם בכתב ואחד מהם באופנות הדבורה. במקביל הועברה לכל נבדק סוללה של מבדקים הבודקים כישורים לשוניים, קוגניטיביים, כישורי קריאה וכתיב, כולם ידועים בספרות כמשפיעים על איכות השיח. איכות השיח נבדקה באמצעות שלושה מדדים: ההפשטה של שמות העצם, השימוש בפעלים מנטאליים והשימוש בתארים גזורי שם. הממצאים הראו, ראשית, על תלות בין מדדי השיח ובין הסוגה כך שאחוז התארים, לדוגמה, היה גבוה יותר בשיח התיאורי. ממצא נוסף היה שבשיח התיאורי לא היו הבדלים התפתחותיים מובהקים בין מדדי האיכות הלקסיקאלית ואילו בשיח העיוני ניכרו יותר הבדלים התפתחותיים כמו עלייה עם הגיל ברמת ההפשטה ובשימוש בתארים גזורי שם. ממצאים אלו עשויים להעיד על יחסי גומלין בין מורכבות הסוגה לבין בחירת אוצר המילים המתאים, שכן השיח העיוני הוא תובעני ונוקשה יותר ונלמד מאוחר יותר משיח תיאורי. ממצא נוסף היה עלייה צפויה עם הגיל כמעט בכל סוגי הכישורים הקשורים לאוריינות שנבדקו במבדקים נפרדים: לשוניים, קוגניטיביים, קריאה וכתיב. לבסוף, נמצאו קורלציות מפוזרות, תלויות סוגה, בין הכישורים הקשורים לאוריינות ובין איכותו הלקסיקאלית של השיח. כישורים לשוניים, לדוגמה, הניבו יותר קורלציות למדדי איכות הטקסט מאשר כישורים קוגניטיביים. ממצאים אלו ואחרים וההשלכות שלהם יידונו בהרחבה בהרצאה.

ביבליוגרפיה:

Berman, R.A. (2008). The psycholinguistics of developing text construction. Journal of Child Language, 35(4), 735–771.

Berman, R.A. & Nir-Sagiv, B. (2007). Comparing narrative and expository text construction across adolescence: A developmental paradox. Discourse Processes, 43(2), 79–120.