הכינוס הדו שנתי ה-23 של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, 17-18 בפברואר,2020

ההשפעות ההדיות בין חשיבה אובדנית וגיל סובייקטיבי בקרב פדויי שבי ממלחמת יום הכיפורים

יוסי לוי בלז 1 שרון אבידור 2 זהבה סולומון 3
1המחלקה למדעי ההתנהגות, המרכז האקדמי רופין, ישראל
2התכנית לפסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית, המרכז האקדמי רופין, ישראל
3בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב, ישראל

מטרת העבודה: מחקרים מראים כי קיים קשר משמעותי בין חוויות טראומטיות ומחשבות אובדניות, במיוחד בקרב זקנים. המחקר הנוכחי בחן מחשבות אובדניות בקרב לוחמים לשעבר אשר חוו טראומות מלחמה, ואת התפקיד של תפיסות אישיות לגבי גיל (גיל סובייקטיבי) לניבוי מחשבות אובדניות.

שיטות: המחקר מבוסס על מחקר אורך שהתבצע בקרב פדויי שבי (במחקר הנוכחי: N = 125) וקבוצת ביקורת של לוחמים שלא נפלו בשבי (במחקר הנוכחי: N = 101) ממלחמת יום כיפור ב-1973 (גיל ממוצע = 65.05, ס.ת. = 5.29). המשתתפים רואיינו לגבי מחשבות אובדניות, גיל סובייקטיבי, תסמינים פוסט-טראומטיים, ונתוני רקע, בשנת 2008, ושוב ב-2015.

ממצאים: ניתוחי רגרסיה הראו כי לפדויי השבי רמות גבוהות יותר של חשיבה אובדנית בהשוואה לקבוצת הביקורת, וכי פדויי שבי הסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית מדווחים על הרמות הגבוהות ביותר של חשיבה אובדנית, ועל גיל סובייקטיבי זקן יותר. בנוסף, ניתוח תיווך הראה כי בקרב פדויי השבי, לאחר שליטה במצב בריאות, גיל כרונולוגי, ובתסמינים פוסט-טראומטיים, מחשבות אובדניות ב-2008 ניבאו הישנות של מחשבות אובדניות ב-2015, וכי קשר זה מתווך באופן סדרתי על ידי גיל סובייקטיבי הן ב-2008, והן ב-2015.

מסקנות: קיימת תת-קבוצה של פדויי שבי ממלחמת יום כיפור, אשר נמצאת בסיכון מתמשך לחשיבה אובדנית במחצית השניה של החיים. כמו כן, נראה כי גיל סובייקטיבי זקן יותר משחק תפקיד בקיומן של מחשבות אובדניות, מעבר לתסמינים פוסט-טראומטיים, גיל כרונולוגי, ובריאות. ממצאים אלו ממחישים את ההשלכות השליליות ארוכות הטווח של טראומת השבי ושל מחשבות אובדניות בגיל מבוגר, ואת תפקידם בהאצת ההזדקנות הפסיכולוגית.

שרון אבידור
שרון אבידור
פסיכולוגית, מרצה
המרכז האקדמי רופין








Powered by Eventact EMS