מתוך האפילה: תפיסת הרוע ופגיעוּת נפשית בקרב שורדי שואה

מטרת העבודה: חשיפה לרוע אנושי, היינו לאיום או לפגיעה אכזריים באופן מכוון, עלולה להיות טראומטית ולהותיר צלקות נפשיות. במחקר נבדק המבנה והתוקף של מושג הרוע בהסתמך על המסגרת הקונצפטואלית של תרחישי עולם עויין (Shmotkin, 2005, 2011). שאלות המחקר היו האם האופן שבו זקנים שורדי שואה תופסים רוע אנושי שונה בהשוואה לזקנים שאינם שורדי שואה, והאם תפיסת רוע קשורה לבריאות נפשית.

שיטות: המדגם כלל 425 משתתפים בגילאי 58-93, מהם 220 שורדי שואה בגיל ממוצע 79.3, וקבוצת השוואה עם 205 משתתפים שאינם שורדי שואה בגיל ממוצע 69.3המשתתפים נדגמו בדגימת נוחות ודיווחו בעזרת שאלונים על משתנים סוציו-דמוגרפיים ובריאות נפשית (אָפֶקְט חיובי ושלילי, נוירוטיות, דיכאון ושביעות רצון מהחיים). תפיסת הרוע נבדקה בעזרת שבעה פריטים משאלון תרחיש העולם העויין, הכולל בין השאר התייחסות לייצוגי רוע.

ממצאים: בניתוח גורמים אותרו שני גורמים בסולם הרוע: (1) פחד מאלימות אנושית – הכולל ארבעה פריטים המתייחסים לפחד ממלחמה, טרור, אכזריות אנושית ולחוסר הטעם לחיות בעולם האיום; (2) אי-אמון בינאישי – הכולל שלושה פריטים המתייחסים לחשש מבגידת אדם אהוב, להאשמות שווא מצד ארגוני שלטון, ולתחושה שאי אפשר לסמוך על עזרה מאחרים. מהימנות הסולם בינונית;(α=0.64) עם זאת, ניתוח נתיבים הוסיף אישוש לשימוש בסולם.

לאחר פיקוח על גיל ומגדר נמצא כי תפיסת הרוע בקרב שורדי שואה היתה גבוהה יותר מקבוצת ההשוואה. בנוסף, רמה גבוהה של תפיסת רוע נמצאה בקשר עם יותר אָפֶקְט שלילי, נוירוטיות וסימפטומים של דיכאון, ועם פחות אָפֶקְט חיובי ושביעות רצון מהחיים. הקשרים היו חזקים יותר עבור גורם הפחד מאלימות בהשוואה לגורם האי-אמון.

מסקנות: ההבדלים בין שורדי שואה לקבוצת ההשוואה תומכים בקשר שבין חשיפה למצבי חיים בגיל המוקדם לעיצוב פרספקטיבות חיים מאוחרות. הקשרים בין תפיסת הרוע לפגיעוּת נפשית מבססים את תוקף תפיסת הרוע ומדידתו כחלק מתפיסת תרחישי עולם עויין כפי שהפרט תופס אותם. נראה כי הפחד מאלימות אנושית הינו מרכזי בתפיסת הרוע. ממצאי המחקר ראויים לתשומת לב של מטפלים בנפגעים מרוע אנושי, וכן הם עשויים לקדם את מדידת תפיסות הרוע והשלכותיהן.