מטופל במרכז במיוחד בגיל הזהב... מה חושבים על כך קובעי המדיניות, צוותי השיקום והמטופלים שלנו?

מטרת העבודה: בשנים האחרונות הדגיש משרד הבריאות את הצורך בהצבת המטופל במרכז. בהתאם לגישה זו , יש לבנות למטופל טיפול ייחודי המתאים לצרכיו ולרצונותיו (Patient Centered Care) תוך שיתופו בתהליך ובהחלטות הרפואיות. גישה זו אמורה לשפר את חווית המטופל והיענותו לטיפול ולתרום לשיפור במצבו הבריאותי. "חווית המטופל" מבוססת על נקודת מבטם של המטופלים בעוד שגישת "המטופל במרכז" מחייבת הסתכלות כוללת שאמורה להיות משולבת בליבת הטיפול הרפואי, הסיעודי והאדמיניסטרטיבי. מטרת המחקר הינה לבדוק את הקשר בין חוויית המטופל לבין גישת המטופל במרכז, תוך התייחסות להליך הטיפולי ותוצאות השיקום.

שיטות: מחקר איכותני הכולל ראיונות עומק חצי-מובנים עם 21 קובעי מדיניות ממשרד הבריאות, אקדמיה וגורמי הרווחה הקשורים לתחום השיקום והזקנה, 10 אנשי-צוות בתחום השיקום הנוירולוגי מבי"ח השיקומי-גריאטרי הרצפלד ו-10 מטופלים המאושפזים בשיקום/ שיקום-יום מבי"ח הרצפלד לאחר אירוע מוחי. הראיונות נותחו באמצעות ניתוח תוכן (Thematic analysis) בתוכנת Atlas.ti.

ממצאים: מהראיונות עם קובעי המדיניות בתחום הזקנה עולה כי המערכות המטפלות בזקנים אינן מתואמות והרצף בין בית חולים לקהילה לקוי. קיים קושי משמעותי בהעברת המסרים בזקנה עקב ירידה בחושים שונים וביכולת ההבנה. המשפחה והמטפל העיקרי הם חלק בלתי נפרד מהמטופל והטיפול ויש לשתפם במידע ולתמוך בהם. קובעי המדיניות הדגישו כי המערכת צריכה לשים את המטופל ואת רצונותיו במרכז ולא את שיקוליה והדגישו את החשיבות שיש להכשרת הצוותים הרפואיים. מראיונות עם אנשי הצוות השיקומי עולה שהם רואים את המטופל כאדם שלם וקשובים לצרכיו תוך שיתופו בתהליך, אך קיימים חסמים כגון עומס רב של מטופלים ושחיקה, שעלולים לפגוע ביכולתם ליישם גישה זו. מהראיונות עם מטופלים עלה הצורך לקבל הסבר בשפה פשוטה ומותאמת, יחס אישי, הקשבה ואמפטיה.

מסקנות: קיימת נכונות ליישום גישת מטופל במרכז בכל הגילאים ובפרט בגיל הזהב. קובעי המדיניות צריכים לזהות חסמי-יישום שאכן קיימים ולהתוות דרכי פעולה לארגוני הבריאות בהכשרת הצוותים שיפעלו לשיפור התקשורת הבין-אישית ולשיפור הרצף הטיפולי בין המערכות השונות. פעילויות אלו ישפרו את איכות הטיפול, חווית המטופל ואת היענותו לטיפול הרפואי ויתרמו להתייעלות הטיפול.