עפות על החיים: קהילות נשים ישראליות מקדמות את פני מחצית החיים השנייה בתחילת האלף השלישי

מחקר זה מציע אשנב לעולמן של נשים בעשור השישי והשביעי לחייהן בישראל של תחילת האלף השלישי. לאור תוחלת החיים שהולכת ומתארכת נשים בנות חמישים ומעלה מעידות על כך שאין להן מושג כיצד היו רוצות שיראו השנים שנוספו להן, דבר המעורר אצלן אי נחת רבה. תחושה זו מובילה יותר ויותר נשים בגילן לחפש קהילות בהן יוכלו למצוא ולהגדיר משמעות חדשה למחצית השנייה של חייהן.

אתנוגרפיה זו מתחקה אחר תהליך הקמתה של אחת מן מקהילות הנשים הפעילות כיום בישראל, שנוסדה לפני ארבע שנים וממשיכה לגדול ולהתחדש. במסגרת המחקר בוצעו תצפיות בקהילות המקומיות, לצד ראיונות עם היזמית, צוות המאפשרות שמנהיגות למעלה מ- 50 קהילות נשים מקומיות בכל רחבי הארץ, וכן ראיונות עם פעילות מרכזיות. במקביל, נותח דף הקהילה בפייסבוק בה למעלה מ- 20,000 חברות וכן תכנים שהופצו בדיוור ישיר לרשימת תפוצה במייל במהלך ארבע שנים.

ממצאי המחקר מלמדים כי נשים מעל 50 מחשבות מסלול מחדש בכל אחד ממעגלי החיים. תהליך זה נחווה על ידן כמסע בו הן מבקשות להשתחרר מכובד המטען אותו הן נושאות, שמכיל את כל התפיסות עליהן גדלו ואת הציפיות החברתיות שאותן הקפידו למלא במחצית הראשונה של חייהן. המפגש עם נשים נוספות בשלב חיים דומה (יציאה לגמלאות, הקן המתרוקן, סבתאות ועוד) מביא אותן לבחון יחד, אילו מאותן תפיסות חיים עשויות לשרת אותן במעבר למחצית השנייה של החיים, ומהן הציפיות שיש לחברה מהן כיום. המסקנה המרכזית מן המחקר הינה כי היעדר תסריט חברתי מובנה לנשים במחצית השנייה של החיים מעורר קושי עצום במציאת משמעות קיומית. ההשתייכות לקבוצת נשים החולקות אותו שלב חיים ומתמודדות עם "האין" יחדיו, מאפשרת להן להתמקד בהווה. במסגרת המפגשים, הכנסים והפעילות המקוונת שנערכת בקהילה, מגלות המשתתפות יחדיו את החופש להגדיר מחדש את המאוויים, התשוקות, הצרכים וסדרי העדיפויות שלהן כפרטים ולא רק כנושאות תפקידים משפחתיים וחברתיים. כלל הפעילויות בקהילות נשים מעל 50, מבקשות לתרום ליצירת מרחב חברתי בו נשים במחצית השנייה של החיים מרגישות רצויות ורלוונטיות.