השלכות כלכליות של איכות החיים על סימפטומים בריאותיים בקרב מבוגרים

מטרות: הסיכון להתפתחות מחלות שאינן מדבקות מושפע במידה ניכרת מבחירות המתקבלות ביחס לאיכות החיים של האדם. המחקר המדעי מצא עד כה כי קיים קשר בין עישון, היעדר פעילות גופנית, תזונה לא בריאה, עודף משקל והתנהגויות נוספות לבין התפתחות מחלות כדוגמת סרטן, מחלות לב, שבץ מוחי וסכרת. מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון את ההשלכות הכלכליות של גורמים העשויים לנבא שינוי בהערכה העצמית של מצב בריאות בקרב מבוגרים. בין הגורמים ניתן לציין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, מדדי בריאות פיזית, מדדי בריאות נפשית והתנהגויות בריאות מסוכנות.

שיטות: המחקר עושה שימוש הן בניתוח הסתברות מותנית זוגית (A Pair-Wise Conditional Probability Analysis) והן באמידת דו-שלבית (Two-Stage Least Square Estimation) תוך שימוש בסדרה של משתני עזר לצורך אמידת התרחשות התקף לב ושבץ, כאשר לחץ דם ורמת כולסטרול משמשים כמשתנים המנבאים התנהגות מסוכנת. לצורך עריכת המחקר נבנו מודלים של אמידה המבוססים על נתונים מגל החקירה השישי של סקר ההזדקנות והפרישה באירופה (SHARE), תוך שימוש בנתונים חיצוניים בדבר העלות הכלכלית של התרחשות התקף לב ושבץ, באמצעותם ניתן להרחיב את מסגרת החקירה ולאמוד שינוי בהתנהגויות מסוכנות במונחים כספיים.

ממצאים: המחקר מלמד כי קיימים מספר מנבאים מובהקים של הידרדרות או שיפור בהתרחשות התקף לב או שבץ. בין אלה ניתן לציין השכלה, גיל, מספר נכדים, הכנסה וגורמי סיכון התנהגותיים (כגון מדד מסת הגוף והרגלי צריכת אלכוהול). עוד נמצא כי כל שנה נוספת בגיל בין 50 ל-65 תורמת 1.8 ו-1.1 אחוז להסתברות אירוע התקף לב ושבץ, בהתאמה. כמו כן, כשנבדקו בני 66 ומעלה, תוצאות אלו עלו לכדי 2.9 ו-1.9 אחוז, בהתאמה.

מסקנות: הממצאים מחזקים את הטענה לפיה מעמד סוציו-כלכלי, גיל, הכנסה וגורמי סיכון התנהגותיים הינם המנבאים המרכזיים של הידרדרות או שיפור בשתי מחלות אלה. לאור מגבלת תקציבי הבריאות, אפשר ומדיניות בריאות המתמרצת התערבויות קצרות מועד עשויה להיות עדיפה כלכלית על פי המשך מימון מדינות הבריאות הקיימת כיום.