מטרה: לבית החולים מתקבלים מטופלים קשישים לשיקום. תהליך השיקום, הוא שלב בתהליך הריפוי הנועד לאפשר לקשיש לחזור לתפקוד מרבי מבחינה פיזית, חברתית ונפשית, במטרה לקיים אורח חיים בריא ופעיל במשפחה ובחברה.
עקב שינויים פיזיולוגיים החלים עם הזקנה, העמידה במצבי דחק היא קשה יותר, מאגרי החירום קטנים יותר והופעת מחלה חריפה עלולה להציג תמונה שאינה טיפוסית היכולה לעכב את האבחון, להוביל להחמרה נוספת במצבו של החולה הקשיש.
(ניצקה , ברנר,2008)
בבית החולים זיהוי חולה מידרדר היא חיונית על מנת להתחיל טיפול יעיל ובזמן. התפיסה הקיימת היא, כי שאין סימן או פרמטר אחד , סביר, לזהות חולים מידרדרים.
(modern early warning score)- MEWSכלי המאגד פרמטרים פיזיולוגים אובייקטיבים (מספר נשימות, סטורציה, חום, לחץ דם, דופק, רמת הכרה ותפוקת שתן) היכולים לספק תמונה רחבה וסימני הזהרה לזיהוי מצבו המידרדר של המטופל.
שאלת PICO
בקרב מטופלים קשישים, האם שימוש באומדן MEWS יוביל לזיהוי יעיל לחולה המדרדר, לעומת שיקול דעת של אחות וללא כלי אומדן מובנה?
שיטות איסוף מידע
מילות חיפוש:
Deteriorating Patients; Modifies Early Warning Score\mews; Rapid response system; Vital signs.
Cardiac arrest, critical care outreach, cardiopulmonary resuscitation, outcome.
CPR and readmissions
מנוע חיפוש:
Pubmed
מסקנות סקירת ספרות:
שלושה מחקרים מרמה 3
מסקנות מרכזיות: Mews מעל 3 הוא מנבא טוב על הידרדרות במצבו של המטופל