מבוא: העלייה בתוחלת החיים ובעקבותיה הזדקנות האוכלוסייה היא כיום תופעה גלובלית המאתגרת את מערכות העבודה, הפנסיה והביטחון הסוציאלי בעולם המפותח. כמעט כל החברות בעולם מושפעות מהשינויים בהתפלגות הגילאית של אוכלוסייתן. תהליכים אלה מדגישים את הצורך בחקר דפוסי הסיוע בגילאים המבוגרים. המחקר הנוכחי מתמקד בשאלת התמיכה הכספית הבין-דורית והדינמיקה בה לאורך זמן.
שיטות: המחקר עושה שימוש בנתונים שנאספו בשישה גלי חקירה של סקר הבריאות, הזקנה והפרישה באירופה (SHARE) במדינות אירופה (כולל ישראל) – נתונים רב-תחומיים ורב-לאומיים הכוללים מידע דמוגרפי, בריאותי, כלכלי והתנהגותי. המדגם כולל מידע מעקב על מבוגרים שנסקרו בשניים מגלי החקירה. הנחקרים נשאלו האם קיבלו או העניקו תמיכה פיננסית בכל אחת מתקופות החקירה, ובאמצעות מודלים רב-ברירתיים נבחנה שאלת התמיכה הכספית הבין-דורית והדינמיקה בה לאורך זמן.
ממצאים: נמצא כי נתינה וקבלת תמיכה כספית לאורך זמן הינם יוצאי דופן, כאשר מרבים הנשאלים לא עסקו במתן או קבלת תמיכה כספית לאורך זמן. הזדקנות, שינוי הסדרי מחיה ובעיקר נסיבות כלכליות משפיעים על הסיכוי לעבור בין נתינת סיוע כספי למצב של אי נתינה וכן בין קבלת או אי קבלת סיוע כספי. השוואה בין ארבע משטרי הרווחה באירופה מלמדת כי הנטייה להימנע מלהעניק תמיכה כספית בולטת בעיקר במדינות הים תיכונית ומזרח אירופה, ואילו הסבירות לא לקבל תמיכה כלכלית מתמשכת מהצאצאים בולטת בעיקר במדינות תחת משטרי רווחה קונטיננטלי וים תיכוני. נראה כי לא קיימת הדדיות ביחס לתמיכה כספית במשטרי הרווחה הסוציאל-דמוקרטי והקונטיננטלי, אך אנו מוצאים עדויות להדדיות כזו במשטר הרווחה הים תיכוני והמזרח אירופי. עם זאת, עדויות לחילופים בין דוריים ביחס לתמיכה כספית וחברתית באים לידי ביטוי בכל משטרי הרווחה.
מסקנות: נסיבות ומאפיינים של משק הבית, כדוגמת מבנה משק הבית, רווחתו הכלכלית ומצב בריאות מתואמים עם יציבות ושינוי בתמיכה הבין-דורית. התחייבויות הדדיות רווחות יותר תחת משטרי רווחה מזרח אירופיים וים תיכוניים, בעוד שתחת משטרים סוציאל-דמוקרטיים וקונטיננטליים היחסים הבין דוריים מונעים בעיקר על ידי צורך. הבדלים אלה עשויים לשקף מאפיינים חברתיים שמעבר לאחריות המוסדית, כדוגמת העדפות תרבותיות.