הקשר שבין ציפיות כלכליות, היערכות לפרישה ורווחה אישית לאחר הפרישה מהעבודה ובזקנה: השלכות למדיניות ולפיתוח תוכניות

מטרת העבודה: בעידן בו תוחלת החיים בישראל עולה הפכה התקופה סמוך ולאחר הפרישה מהעבודה, לתקופה ארוכה ומשמעותית יותר, בה המזדקנים יכולים להיערך לשנות חייהם המאוחרות ועל ידי כך לתרום לרווחתם האישית בתקופת הפרישה ולאחר מכן בזקנה. המחקר הנוכחי ביקש לבחון את הגורמים הקשורים לרווחתם האישית של מזדקנים בישראל שפרשו מעבודתם ובכלל זה המשאבים העומדים לרשותם, ציפיותיהם הכלכליות לפני פרישה והיערכותם לקראתה.

שיטות: המחקר מתבסס על ניתוח נתונים שנאספו בשני גלים של סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה שנערך גם בישראל (גל שנאסף ב-2005-06 וגל שנאסף ב- 2009-2010). מודלים של משוואות מבניות בחנו את הקשר שבין משאבים אישיים, ציפיות כלכליות והיערכות לפרישה ורווחה אישית לאחר הפרישה מהעבודה בקרב 634 נבדקים.

ממצאים: במודל הרוחבי נמצא קשר בין המשאב הבריאותי-תפקודי, הציפיות הכלכליות וההיערכות הכלכלית לבין רווחה אישית כלכלית. במודל האורכי, אשר בחן את השינוי לאחר הפרישה, נמצא קשר בין משאבים בריאותיים-תפקודיים, משאבי הכנסה וציפיות כלכליות לבין רווחה אישית כלכלית.

מסקנות: המחקר מדגיש את סוגיית הציפיות ככלי יעיל להבנת התנהגות כלכלית והיערכות לקראת פרישה ולניבוי רווחה אישית לאחר פרישה מהעבודה. מתוך כך ומתוך צפי לגידול משמעותי ומואץ בקרב הזקנים הצעירים בגילאי 60-74 (המכונה "תקופת החיים החדשה"), המשרד לשוויון חברתי ואשל-ג`וינט ישראל, הובילו עם רשויות נבחרות הקמת מרכזי הכוון שיסייעו לאדם הפורש מעבודה לנהל תקופת חיים זו ולהיערך לזקנה. כל זאת, החל לפני תקופת הפרישה, המשך בתקופת המעבר וההסתגלות לפרישה וכלה בתקופה שאחריה. מבין מטרות התוכנית, פיתוח ציפיות והיערכות לקראת פרישה וזקנה, עידוד והכוונת אזרחים ותיקים לנהל ולקיים חיים פעילים ובעלי משמעות בתוך מרכזי פרישה והכוון המכונים מרכזי אפ 60+. זאת, מתוך הבנה כי המרכז יפעל ככתובת ברשות לתכנון הפרישה ולניהול תקופת החיים החדשה כחיים פעילים, עצמאיים ובעלי תרומה לפרט ולחברה. התוכנית כוללת סדנא לניהול ולתכנון תקופת החיים החדשה , הכוון אישי והקניית כלים בתחומים הבאים: תעסוקה, חינוך פיננסי, אוריינות דיגיטלית ואורח חיים בריא.