בדיקת יעילות תוכנית נתמכת טכנולוגיה בקידום שיח בקרב ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה

ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה מראים קשיים וליקויים שונים בשפה, ללא ספק התחום הפגוע ביותר הוא התחום הפרגמאטי ויכולות השיח: קשיים בהתחלת שיחה, בשימור נושא, ניהולו והחלפתו ובסיום שיחה, קושי בהרחבות, ביזימה ובהיענות מתאימה. נראים קשיים במאפיינים פרוזודיים של דיבור, קושי בשימור שיח מאורגן תוך הדדיות ותגובתיות מתאימה, קושי בשמירה על קשר עין, קושי בפתרון אי הבנה. בנוסף להתנהגויות הפרגמאטיות האבנורמליות, ניכר פרופיל שונה של פעולות דיבור בשיחה. מיעוט מחקרי ההתערבות שעסקו בקידום יכולות שיח, בדקו זאת בדרך כלל עם מבוגרים. מחקר זה ייחודי בכך שהוא מציג תוכנית התערבות ובודק את התקדמות הילדים (גילאי 8-12) המאובחנים (שניהם) בספקטרום האוטיסטי ובתפקוד גבוה (IQ>70), בשיח עמיתים, תוך שימוש ביישומים טכנולוגיים. מחקר התערבות זה בודק יעילות תוכנית התערבות טכנולוגית לקידום יכולות שיח עמיתים. במחקר יושמה תוכנית התערבות בנושא שיח ושיתוף פעולה באמצעים טכנולוגיים (ההתערבות `Join-In` העוסקת בשיתוף פעולה, וההתערבות `No-Problem` העוסקת בשיח). נבדקה האבנורמליות הפרגמאטית כפי שבאה לידי ביטוי בשיח בין שני ילדים באמצע ובסוף תוכנית ההתערבות (שיעור 3 ו-6), באמצעות שאלון ה- PRS (Landa et al., 1992; Paul et al, 2009). נבדקו גם סוגי פעולות הדיבור של ילדים HFASD לאורך התקדמות תוכנית ההתערבות על פי סולם פעולות הדיבור של דור (Dore, 1979). בנוסף נספרו שרשראות השיח ומספר התורות בכל שרשרת על פי סולם לקידוד שיח, המבוסס על מדדי שרשראות התקשורת של יגרמן (תשס"ה), וסולם האינטראקציה הזוגית של מולכו חיימוביץ` (תש"ע). התוצאות מראות ירידה באבנורמאליות הפרגמאטית משיעור 3 ל- 6 במדד ההתנהגות הפרגמאטית (קרי, הילדים התקדמו), ובחלק מהמדדים של התנהגויות דיבור ופרוזודיה. כמו כן נראה שיפור בחלק מהמדדים של התנהגויות פרה לינגוויסטיות (מרחק פיזי, ג`סטות(,בקרב הקבוצה שקיבלה קודם התערבות מסוג NP. לא נראה שינוי מובהק בפעולות הדיבור למעט בקטגוריית `אמצעים ארגוניים`. מספר התורות בשרשרת שיח גדל באופן משמעותי משיעור 3 לשיעור 6.

תוכנית התערבות זו נערכה בשיתוף אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה, בהנחיית פרופ` נירית באומינגר- צביאלי, דר` עינת גל ופרופ` תמר וייס.