רקע: ארגון עולי מרכז אירופה הוקם ע"י העלייה החמישית "היקית" שהגיעו מגרמניה ואוסטריה בשנים 1932 עד 1938 שהתאפיינה בצעירים משכילים, בעלי מודעות חברתית-תרבותית- פוליטית, חלקם בעלי אמצעים. מטרת הארגון הייתה: "עליה קולטת עליה" לסייע בקליטה מוצלחת של חבריו: עזרה בהשגת דיור, עבודה, לימוד השפה, יעץ כלכלי ומשפטי ועזרה בקליטת ההורים הזקנים. הוקמה קרן לעזרה הדדית שנתנה תמיכה כלכלית לנזקקים. להקלה על טיפול בהוריהם הזקנים, הוקם בחיפה בית הורים הראשון בפלשתינה, החוגג 80 שנה להיווסדו. (מאז הוקמו עוד ארבעה בתים).
מטרה: הצגת הדרך כיצד התאים את עצמו הארגון ואיתו בית הורים ראשוני הכרמל לשינויים שחלו לאורך השנים בדרך בה טיפלו בזקנים, תוך שמירה על מורשת וצביון, באמצעות סיפורו של בית הורים "ראשוני הכרמל."
התפתחות: שינויים שחלו:
תוצאות: הארגון היה הראשון בארץ-ישראל לדאוג לחבריו המתבגרים ובין חלוצי הטיפול הגריאטרי המודרני. המטרה נשארה – המשך מענה לקהילת הזקנים. הארגון התחיל בדגש על ההיבט הסוציאלי. היום קשה לאכלס הדירות הקטנות והתפיסה הניהולית-כלכלית קבלה דגש מרכזי. אבל עד היום הזקן והטיפול בו עומדים במרכז. קרן לעזרה הדדית עדין פועלת ועוזרת לאלה הזקוקים לה.
מסקנה: ארגון וולונטרי, בעל עמדות ערכיות יכול ליצור שינוי ולהוות מודל לאכפתיות, סולידריות הדדית, והתפתחות בזמנים משתנים ובכך יישאר רלוונטי.
סיכום "מסורת היא לא שמירת האפר אלא ליבוי האש", גוסטב מאלר.