רקע: החברה הישראלית צריכה להיערך ל"מגפת הדמנציה". עד שנת 2050 מספר החולים צפוי לשלש את עצמו, וטרם נמצאה תרופה לריפוי המחלה. למרות זאת קיימים טיפולים לא-פרמקולוגיים שהוכחו כיעילים במניעת התקדמות המחלה, ושירותים בקהילה שיכולים לשפר איכות החיים של החולה ומשפחתו. מחקרים מראים שרופאים מכירים תרופות לדמנציה אבל חסר להם ידע על כלים לאבחון, מניעה, התערבויות לא פרמקולוגיות, ושירותים בקהילה.
מטרת המחקר ומשמעותו: להעריך את השפעתו של יום עיון לרופאי משפחה בנושא דמנציה, כמקור להרחבת הידע על: 1) כלים שימושיים לאבחון 2) חשיבות הפחתת ריבוי תרופות (poly pharmacy) 3) טיפולים לא- פרמקולוגיים 4) שירותים בקהילה.
שיטות: שלושה ארגונים השתתפו בתכנון וביצוע יום העיון – עמותת מלב"ב,המטפלת באנשים עם דמנציה בקהילה, קופ"ח כללית ,והמרכזים הרפואיים הדסה באוניברסיטה העברית. יום העיון התקיים במסגרת מערכת ההשתלמויות הרגילות ל CME לרופאי משפחה של קופ"ח כללית וכלל הרצאות מתחומים שונים. חולק שאלון לפני ואחרי יום העיון לבדיקת השפעתו של יום העיון על ידע, דעות והשלכות לטיפול של רופאי המשפחה.
ממצאים: 21 רופאי משפחה, (מתוך 33 שהשתתפו) מלאו שאלונים לפני ואחרי יום העיון. מהממצאים עולה כי 100% מרופאי המשפחה ימליצו על יום העיון לאחרים. רופאים שמלאו את השאלונים דיווחו שלמדו נושאים רבים וחלק דיווחו על שינוי דעות קדומות. הפרשים מובהקים עלו מתוצאות שני מבחני t למדגמים מזווגים בהשוואת מס` הכלים לאבחון דמנציה, וכן מס` הטיפולים הלא-פרמקולוגיים, עליהם דווחו לפני ואחרי יום העיון.
מסקנות: קיום ימי עיון ייעודיים וקצרים לרופאי משפחה על דמנציה, במערכת ההשתלמויות הקיימת, הוא שיטה משתלמת (cost effective) לידע של רופאי משפחה לשיטות טיפול חדשות, ושירותים בקהילה שיכולים להועיל