הקשר בין יכולת תפיסת דיבור ברעש, ניידות ומידת הסיכון לנפילות בקרב נבדקים מבוגרים

באוכלוסייה המבוגרת מדווחת עליה בשכיחות של קשיים בתפיסת דיבור ברעש גם בקרב נבדקים ששמיעתם בתחום הנורמה או בטווח ירידה מזערית בשמיעה. הספרות המחקרית מדווחת על קשרים בין ירידה בשמיעה, נפילות וקצב הליכה מואט בקרב נבדקים מבוגרים ( Berge et al, 2019 ). במחקר הנוכחי נבחן הקשר בין תפיסת דיבור ברעש, ניידות ומידת הסיכון לנפילות בקרב נבדקים מבוגרים באמצעות מבחן תנועה , מבחן זיהוי מילים ברעש ושאלוני דיווח עצמי.

במחקר השתתפו 100 נבדקים דוברי עברית בטווח הגילים של 50-70 שנים, בעלי יכולת קוגניטיבית שמורה עפ"י מבחן MoCA. ספי השמיעה של כל הנבדקים נמדדו בטווח של 0.5-4 קילוהרץ ויכולת תפיסת הדיבור שלהם ברעש נבדקה באמצעות הגירסה העברית של מבחן Words In Noise (H-WIN). המבחן כולל רשימות מילות CVC מוכרות המושמעות על רקע רעש מילמול של שישה דוברים ב-שבעה יחסי אות/רעש. כל נבדק התבקש לחזור על המילים שהושמעו בשתי רשימות (אחת לכל אוזן). הניידות ומידת הסיכון לנפילות נמדדו באמצעות מבחן Timed Up and Go (TUG ). כמו כן מילאו כל הנבדקים 2 שאלוני דיווח עצמי: 1. הגירסה העברית של מבחן ABC להערכת חשש מנפילות בקרב קשישים. 2. הגירסה העברית של מבחן אמסטרדם להערכת תפקוד שמיעתי במצבי יום- יום (Amsterdam Inventory for Auditory Disability and Handicap- H-AIADH).

ממוצע ספי השמיעה, תוצאות מבחן זיהוי מילים ברעש ((WIN-H וציוני שאלון אמסטרדם (AIADH-H) התקבלו בקורלציה לציוני מבחן TUG. לא נמצאה קורלציה בין ציוני שאלון החשש מנפילות (ABC ) לתוצאות מבחן TUG ומדדי ההערכה השמיעתיים.

נראה כי לקשר שנמצא בין סיכון מוגבר יותר לנפילות ולקשיים בניידות לבין התפקודים השמיעתיים, עפ"י דיווח עצמי ועפ"י שאלון WIN-H, עשויה להיות חשיבות רבה באיתור מוקדם של נבדקים מבוגרים בעלי סיכון גבוה לנפילות.

Berge JE, Nordahl SHG, Aarstad HJ, Goplen FK (2019). Hearing as an independent predictor of postural balance in 1075 patients evaluated for dizziness. Otolaryngology- Head and Neck Surgery, 1-7.