שימוש בטכנולוגיה ככלי, עבור אנשים עם דמנציה, להתחבר לנכדיהם

המטרה: יש יותר מ150,000 אנשים עם דמנציה בארץ ובערך 50 מיליון בעולם. עדיין אין ידע מספיק כיצד הדמנציה משפיעה על הקשר של אנשים עם דמנציה עם נכדיהם. יוצג מחקר שיתאר את הצרכים של נכדים עם סבא או סבתא עם דמנציה.

שיטה: רצינו ללמוד את הנושא מכמה זוויות. שימוש בשיטות מעורבות (mixed method) שכללו קבוצת מיקוד, ראיונות טלפוניות, וקבוצת סקייפ. בראיונות טלפוניים עם בני המשפחה (בן זוג, ילד, או נכד של אדם עם דמנציה N=167) ענו על השאלה איזה נושאים חשובים לדבר עליהם בקבוצה לנכדים של אנשים עם דמנציה. אירגנו קבוצת סקייפ של 11 נכדים של אנשים עם דמנציה (בני 8-18 מכל הארץ), שמבקרים במרכז יום של עמותת מלב"ב בירושלים לאנשים עם דמנציה.

ממצאים: מהמחקר למדנו שמשפחות שמטפלים באדם עם דמנציה הם חיים עם לחץ כבד. לא רק המטפל העיקרי חווה שינוים בחייו, אלא גם הנכדים של אדם עם דמנציה צריכים להתמודד עם קשיים ולא תמיד יודעים מהיכן לקבל עזרה. הנכדים רוצים יותר אינפורמציה על המחלה, רוצים לשמור על הקשר עם הסבא והסבתא, רוצים כלים איך להתמודד עם התנהגויות ספיציפיות של המחלה, ורוצים ללמוד איך לשמור על הקשר עם הסבא והסבתא שמצבם משתנה עקב הדמנציה.

מסקנות: ממחקרינו למדנו שנכדים של אנשים עם דמנציה רוצים לשמור ולפתח קשרים עם הסב שסובל מדמנציה, עם שאר המשפחה, ועם עוד אנשים שבגילם שבאותו מצב. טכנולוגיה (כגון קבוצת סקייפ) הוא כלי שאפשר להשתמש בו לתוכניות למידה ותמיכה לנכדים של אדם עם דמנציה. כך למשל העביר משוב בן 15 שהשתתף בקבוצת הסקייפ לנכדים של אנשים עם דמנציה: "הפגישות היו מעניינות. אחרי הפגישות כשהיה אירוע משפחתי ידעתי טוב יותר איך לגשת אל סבי ומה לעשות איתו ואיך לתקשר איתו". צריכים לפתח עוד תוכניות מיוחדות כדי לגשר על הפער והקושי לשמור על תקשורת פתוחה ובונה בין הנכדים ובני משפחותיהם עם דמנציה