תופעת הזיקנה בגיל צעיר - ירידה קוגניטיבית בקרב אנשים צעירים

המטרה: הצגת תופעת הירידה הקוגניטיבית בקרב צעירים, עד גיל 70, המשתתפים בקבוצה בשם `פעימה`, המופעלת ע"י עמותת מלב"ב, התמודדות עם תופעת הזיקנה בגיל צעיר והטיפול הניתן.

השיטה: מתקיימים מפגשים חברתיים, בקהילה, הכוללים פעילויות קוגניטיביות מובנות, המותאמות למשתתפים ומועברות ע"י מדריכים חינוכיים וטיפוליים.

הפעילויות משלבות הפעלה אקטיבית כמו יצירה באומנות, פעילות גופנית וכן הפעלה פאסיבית יותר, כמו הרצאה ושירה בציבור.

יצירת גיבוש חברתי בין המשתתפים, חיזוק משאבים אישיים, עבודה אישית וקבוצתית.

נערכים מפגשים אישיים, הכוללים שיחות טיפוליות אישיות, גם עם בני משפחה.

ישנה חשיבות רבה לפעילות נורמאטיבית בקהילה, אי לכך, מתקיים שיתוף פעולה פורה ומיוחד בין העמותה ומוזיאון ישראל, המאפשר למשתתפים ללמוד וליצור אומנות, במקביל לקבלת הדרכה מקצועית במוזיאון.

ממצאים: אנו רואים כי דמנציה בקרב צעירים שונה מאוד מזו של זקנים, הדמנציה מתפתחת בצורה מהירה יותר, אובדן היכולות יותר מהיר, הקשיים וההתמודדות של האנשים ומשפחותיהם שונים מאוד בקרב הצעירים.

יחד עם זאת, ההשתתפות בתוכנית גורמת למשתתפים לחוש ביטחון עצמי רב יותר, תחושת ערך עצמי, מוטיבציה גדלה לעשייה. אנו רואים שינויים משמעותיים ביחס לעצמם ולאחרים, החיוניות שלהם גדלה, התקשורת עם האחרים משתפרת.

מתקיימות שיחות ערות בנושאים מגוונים, הכוללות קשיים הקשורים לגילם הצעיר, כמו הפרישה המוקדמת מעבודה, טיפול בילדים צעירים הגרים בבית וקשיים רגשיים נוספים.

הקשר החזק שנוצר בין המשתתפים מאפשר להם לדבר על כך בחופשיות ולהירגע בקרב `שותפים לצרה`.

אנו רואים שיפור ביכולת השפתית, אנשים מתחילים לדבר לאחר שתיקה ארוכה מאוד ובכלל, מצב רוחם הכללי משתפר מאז הגעתם לקבוצה.

המשתתפים מביעים רצון עז להגיע לפעילויות ולהוסיף פעילויות וימים על מה שכבר קיים. מודים על האפשרות הניתנת להם לצאת מהבית, לפגוש אנשים, לשוחח וליצור קשרים חברתיים.

מסקנות: הצרכים של אדם צעיר עם דמנציה, שונים מאוד מזה של הזקן, לכן הכרחית פעילות המותאמת לצרכים אלה.

אנו רואים כי דרכים אלו מאפשרות למשתתפים לשמור על כבוד עצמי, משמעות בחיי היומיום, להרגיש שהם במקום בטוח ומוגן, ליצור קשרים חברתיים, אשר נפגעו עקב הדמנציה וכמובן, מאפשרות גם למשפחות זמן פנוי ושקט עבורן.