המחקר בחן את הבדלים בין שלוש קבוצות קוראים- דיסלקטים, קוראים חלשים וקוראים תקינים, הלומדים באותן מסגרות חינוכיות, במגוון מיומנויות לשוניות והמטא-לשוניות בשפה העברית, כשפה ראשונה והאנגלית כשפה זרה בעקבות העברת תוכנית התערבות לשיפור מיומנויות בשפה האנגלית.
מיומנויות לשוניות המעורבות בקריאה עוברות בין שפות ע"פ "השערת התלות ההדדית" של קמינס (Cummins, 1979).
במחקר השתתפו 124 נבדקים מכיתות ו` אשר חולקו לקבוצת ניסוי ובקורת ולשלוש קבוצות קוראים. לקבוצת הניסוי הועברה תוכנית התערבות בשפה האנגלית, שנבנתה לצורך המחקר, בנוסף לתוכנית הלימודים הפורמאלית. תוכנית ההתערבות שמה דגש על חיזוק וביסוס השליטה בפענוח הקריאה; הרחבת אוצר מילים; הקניית חוקים דקדוקיים וחוקי כתיב; פיתוח שטף קריאה והבנת הנקרא. לכל הנבדקים הועברה סוללת מבחנים לפני ואחרי תוכנית ההתערבות לבדיקת מיומנויות לשוניות ומטא-לשוניות בשפה העברית והאנגלית, בתחומים: פונולוגיה, מורפולוגיה, תחביר, אורתוגרפיה, פענוח, זיהוי מילים, שטף קריאה, הבנת הנקרא וכתיב. הממצאים מצביעים על הבדלים משמעותיים יותר בשיפור במרבית המיומנויות הלשוניות והמטלשוניות בשפה האנגלית והעברית בקבוצת הניסוי בקרב שלושת קבוצות הקוראים לעומת השיפור בקבוצת הבקורת ועל שיפור משמעותי ביותר בקרב קבוצת הדיסלקטים. הממצאים מעידים על תרומתה של תוכנית ההתערבות שנבנתה בשפה האנגלית לשיפור המיומנויות הלשוניות והמטאלשוניות בשתי השפות בקרב שלושת קבוצות הקוראים ובמיוחד לקבוצת הקוראים הדיסלקטים. עולה כי הרחבת תוכנית הלימודים באנגלית מרחיבה את הפוטנציאל שלהם והם משתפרים יותר משאר קבוצות הקוראים.