רקע: חשיפה מצטברת לאירועים טראומתיים לאורך החיים נמצאה כבעלת השלכות שליליות על הבריאות הפיזית והנפשית בגיל המבוגר. עם זאת, קיימים גורמים נוספים העשויים לשנות את השלכות הטראומה בגיל המבוגר. המחקר מתבסס על תיאוריית המשאבים של הובפול, ומתמקד במשאבים סביבתיים (משטר הרווחה של ארץ המגורים) ותוך אישיים (תכונות אישיות) ובוחן את האופן בו הם עשויים להתערב בקשר שבין טראומה לבריאות בתקופת ההזדקנות.
שיטה: אוכלוסיית המחקר כוללת מרואיינים מתוך סקר הבריאות, הזדקנות ופרישה באירופה (SHARE) שהשתתפו בגל השביעי של איסוף הנתונים. המרואיינים נשאלו על אירועים טראומטיים ועל אירועי לחץ שחוו לאורך החיים, החל מגיל הילדות. לצורך הניתוחים נסכמו אירועים אלה וחושב מדד `חשיפה מצטברת לאירועים טראומתיים`, ונבדק על ידי רגרסיה הקשר בין מדד זה לבין הבריאות הפיזית והנפשית. לבסוף, הוכנסו למודל המשתנים הממתנים ארץ המגורים (בסיווג למשטרי רווחה) וחמש תכונות האישיות (פתיחות, מצפוניות מוחצנות, נעימות ונוירוטיות).
תוצאות: חשיפה מצטברת לאירועים טראומתיים לאורך החיים נמצאה בקשר חיובי עם בריאות ירודה בגיל המבוגר. גם משאבים סביבתיים ותוך אישיים נקשרו לבריאות בזקנה – משטר רווחה סוציאל-דמוקרטי קשור לבריאות טובה ותכונת האישיות `נוירוטיות` קשורה לבריאות ירודה. מניתוחי אינטראקציה עולה כי המשאבים עשויים גם למתן את הקשר שבין טראומה מצטברת לבריאות. כך, בהיבט הסביבתי, מגורים במדינה שמיישמת משטר רווחה סוציאל-דמוקרטי מצמצמים את ההשלכות הבריאותיות של הטראומה. בהיבט תוך אישי, תכונות האישיות `מצפוניות` ו`נעימות` עשויות להפחית את ההשלכות הבריאותיות, לעומת תכונת האישיות `נוירוטיות` שעשויה דווקא להעצים אותן.
מסקנות: מחקר זה מדגים את ההשלכות הבריאותיות השליליות של טראומה מצטברת לאורך החיים על הגיל המבוגר, כמו גם החשיבות של משאבים סביבתיים ותוך-אישיים להשלכות אלה. התבוננות במשאבים מלמדת כי תכונות `חיוביות` ומשטר רווחה `נדיב` מצמצמים את השלכות הטראומה על הבריאות. תכונות שליליות (נוירוטית) מעצימות את הקשר בין טראומה לבריאות.