מטרה המחקר לבדוק את האופן שבו קוראים מילים מורכבות מורפולוגית (מורכמות) ובכך להרחיב את הידע באשר לייצוגים הקיימים בחלק מרכיבי המודל-בלקסיקונים בבאפרים הפונולוגיים ובמסלולי ההמרה. ידע זה הוא בעל חשיבות ברמה התיאורטית והקלינית.
רקע- מודל הקריאה הדו-ערוצי מתאר את הרכיבים שמעורבים בקריאת מילה ומילת תפל מרמת זיהוי האות ועד לקריאתה בקול רם. ישנן עדויות לכך שמילים מורכמות עוברות תהליך של פירוק המילה לשורש ולמורפמה עוד לפני כניסת המילה ללקסיקון האורתוגרפי. עם זאת, לא ברור היכן, באיזה רכיב, מתבצע הפירוק המורפולוגי. נוסף לכך, לא ברור האם הפירוק מתרחש גם לצורות גזירה או רק לנטייה.
שיטת המחקר- 9 נבדקים עם פגיעות סלקטיביות בלקסיקונים ובבאפרים הפונולוגיים: 6 נבדקים עם אפזיה אנומית על רקע ליקוי בלקסיקון הפלט הפונולוגי ו-3 נבדקים עם אפזיה אנומית על רקע ליקוי בבאפר פלט פונולוגי. המבדקים כללו מילים מורכמות נטייתיות וגזירתיות וכן מילות תפל מורכמות ולא מורכמות במטלות של שליפה, חזרה וקריאה קולית. בנוסף הועברו מבדקים של כרעה אורתוגרפית, וקריאה דמומה של מילים מורכמות.
ממצאים- שני נבדקים עם אפזיה אנומית על רקע ליקוי בלקסיקון הפלט הפונולוגי ביצעו טעויות מורפולוגיות בקריאה דמומה וקולית. באפר הפלט הפונולוגי שלהם היה תקין כך שהוא אינו מקור הטעויות. לעומתם, שלושת הנבדקים עם ליקוי בבאפר הפלט הפונולוגי ביצעו טעויות מורפולוגיות רק בקריאה הקולית ללא קושי בקריאה הדמומה. בקרב שני נבדקים נמצא ליקוי רק בשליפת מילים, ללא קושי בקריאה. נבדק נוסף, נצפה קושי בשליפת מילים וגם טעויות משקול כלומר, שורש שאינו תואם למשקל. ואצל הנבדק התשיעי, נמצא קושי רק בקריאת מילות תפל ובפרט מילות תפל שאינן מורכמות.
דיון- הממצאים מצביעים על כך שלטעויות מורפולוגיות בקריאה בקול יכולים להיות מקורות שונים: טעויות שהן ממקור "קלט" לעומת טעויות שהן ממקור "פלט". בנוסף, נמצאה דיסוציאציה בין קריאת מילות תפל לא מורכמות למילות תפל מורכמות כלומר, יש ממיר להמרת גרפמות לפונמות וממיר נפרד להמרת מורפמות. יתרה מזאת, סוגי הטעויות מצביעים על כך שהלקסיקונים- האורתוגרפי והפונולוגי- כוללים מידע בנוגע לסביבות מורפולוגיות אפשריות.