שימוש במים בבדיקת FEES לאיתור דיספגיה בזמן שתיית נוזלים

רקע:

נהוג לבצע הערכת בליעת נוזלים בבדיקת FEES (Fiberoptic Evaluation Of Swallowing) עם חלב שכן נוזל זה נראה טוב יותר בבדיקה בהשוואה למים. עם זאת, שתיית מים נפוצה יותר כמקור לנוזל. מים דלילים יותר מחלב ויתכן כי אספירציות של מים מעמידות את הנבדק בסכנה נמוכה יותר לפתח דלקת ריאות ועל כן ישנם בודקים הנעזרים במים ולא בחלב.

מטרה:

לבחון האם בדיקת FEES בה נעשה שימוש במים צבועים בצבע מאכל נחותה מבדיקה בה נעשה שימוש בחלב לגילוי אספירציות, לזיהוי עיכוב בליעה ובמדד השאריות ומהירות פינוין.

שיטה:

מחקר פרוספקטיבי.

קבוצת המחקר כללה 27 נבדקים (10 נשים) בגיל ממוצע של 66.74±14.1 שנים אשר עברו בדיקת FEES במסגרת האשפוז יום לאבחון ושיקום הבליעה, בבית החולים השיקומי, במרכז הרפואי שיבא. לנבדקים אטיולוגיות שונות כולל מחלות ופגיעות נוירולוגיות ואונקולוגיות. במסגרת בדיקת ה- FEES נבדקו בליעת מים וחלב לכל משתתפי המחקר. קיום פנטרציות ואספירציות נמדדו באמצעות PAS (penetration aspiration scale), כמות השאריות נמדדה באמצעות Yale pharyngeal residue severity rating scale ומהירות פינוין נמדדה באמצעות ו-Shapira scale .

תוצאות:

לא נמצא הבדל מובהק בין מים וחלב בתוצאות המדדים בהם נעשה שימוש. ממוצע PAS לחלב 3.07±2.43 ולמים 3.4±2.56 ; ממוצע שאריות בוולקולות לחלב 1.55±0.93 ולמים 1.55±0.94 ; ממוצע שאריות בסינוסים הפריפורמים לחלב ולמים 1.48±0.75 ; ממוצע פינוי שאריות חלב מהוולקולות 0.4±0.75 ולמים ;0.37±0.74 ממוצע פינוי שאריות חלב ומים מהסינוסים הפריפורמים 0.4±0.69.

מסקנות:

בדומה לחלב מים הינו נוזל יעיל ומהימן לשימוש בבדיקת FEES לזיהוי אספירציות ופנטרציות, עיכוב בליעה, זיהוי שאריות ומהירות פינוין.