מטרת העבודה: גילנות (Ageism) מוגדרת כדעות קדומות וסטריאוטיפים כלפי גיל הזקנה, נרכשת בגיל צעיר ומופנמת למושג העצמי. היא מתבטאת בהתנהגות מפלה וגורמת לבידוד חברתי. המחקר הנוכחי מבקש להעמיק ולהבין את תופעת הגילנות במטרה לזהות אנשים גילניים כקבוצת סיכון להזדקנות פחות בריאה ויצירת התערבות בתחום.
שיטות: במערך מחקר תוך נבדקי השתתפו 37 נבדקים, סטודנטים לתואר ראשון במחלקה למדעי ההתנהגות, במרכז האקדמי רופין. הנבדקים ביצעו מטלת IAT (Implicit Association Test) במהלכה נדרשו להגיב לגירויים תמונתיים ומילוליים בהקשר משפחתי, בריאותי, ו"טוב או "רע". נבדקו המשתנים סוג בלוק (משפחה, בריאות, או "טוב/רע"), סוג גירוי (תמונה או מילה) ותואמות קטגוריה.
ממצאים: עבור שני סוגי הגירוי, ובאופן מובהק יותר עבור תמונות, נצפתה גילנות קיצונית ביותר בבלוק הבריאות, לאחר מכן בבלוק "טוב/רע", ולעומת זאת בבלוק המשפחה לא נצפתה גילנות כלל. בנוסף, עבור מילים, בשונה מתמונות, נמצא אפקט עיקרי לסוג בלוק כך שזמן התגובה בבלוק בריאות ובבלוק "טוב/רע" היה מהיר לעומת בלוק משפחה. כמו כן, נמצא אפקט עיקרי לסוג הגירוי כך שזמן התגובה לתמונות היה מהיר לעומת זמן התגובה למילים.
מסקנות: ממסקנות המחקר עולה כי השפעת סוג הבלוק משחזרת ממצאים הקשורים לפער בין בלוק משפחה לבלוק בריאות. בנוסף, גירוי תמונתי מראה את הפערים המבחינים ביותר ועל כן מתאים יותר מגירוי מילולי בשימוש במטלת IAT. הסבר אפשרי הינו שמילים הינן תלויות הקשר, כך שלמשמעותן עשויה להיות השפעה על זמן התגובה (למשל, המילה "עצמאי" אינה בהכרח שלילית או חיובית), כמו גם בעלות אורך שיכול להיות דומה או שונה לאורך המילים אליהן יש להתאים. זאת לעומת תמונות שהיו חד משמעיות (זקן/צעיר) ואינן מחייבות הבנת שפה.