השפעת חשיפה לשפת סימנים בשנה הראשונה לחיים על היכולות התחביריות של ילדים עם ליקוי שמיעה

המחקר הנוכחי בדק כיצד חשיפה לשפת הסימנים במהלך השנה הראשונה לחיים משפיעה על התפתחות התחביר של ילדים עם ליקוי שמיעה מלידה, בהקשר לתיאורית התקופה הקריטית (Critical Period). במחקר השתתפו 24 ילדים בכיתות ד` ומעלה,עם ליקוי שמיעה דו-צידי תחושתי-עצבי בינוני עד עמוק מלידה.נבדקו ילדים שנחשפו מלידה לשפת הסימנים ושוקמו שמיעתית לאחר גיל שנה,ילדים ששוקמו לפני גיל שנה ונחשפו לשפה דבורה בלבד בתקופה זו,וילדים אשר לא נחשפו כלל לשפה-דבורה או מסומנת בשנה הראשונה לחייהם,ושוקמו שמיעתית ונחשפו לשפה דבורה בלבד רק לאחר גיל שנה.

המחקר כלל 9 מבדקים תחביריים:לצורך המחקר פותחו 4 מבדקים תחביריים בשפת הסימנים הישראלית (שס"י)- מבדק הבנת שאלות,מבדק הפקת שאלות,מבדק חזרה על משפטים ומבדק הבנת משפטי pseudo-cleft (פק"ל). בדקים אלו הועברו לקבוצת המסמנים בלבד.בנוסף הועברו 5 מבדקים בעברית-מבדק הבנת משפטי זיקה ושאלות,מבדק הבנת זיקות (פרפרזה),מבדק הפקת זיקות,מבדק הפקת שאלות ומבדק חזרה על משפטים במבנים תחביריים מגוונים.

ממצאי המחקר מראים כי חשיפה לשפת הסימנים במהלך התקופה הקריטית מאפשרת התפתחות תחביר תקינה.מסמנים מלידה,שנחשפו לשס"י במהלך שנת חייהם הראשונה,מציגים יכולות תחביריות טובות יותר מכאלה שנחשפו לשפה דבורה רק לאחר גיל שנה.הם מסוגלים להבין ולהביע מגוון של מבני משפט מורכבים הכוללים תנועה תחבירית בשפת הסימנים, וכן מבינים באופן תקין מבנים עם תנועה תחבירית בעברית.כמו כן הממצאים מעידים כי במטלות הפקה לעתים כן קיים קושי בהפקת מבנים עם תנועה תחבירית,אך הוא אינו ספציפי למבנים אלו,ונראה שהוא נובע מכך שעברית אינה שפת אמם ולא מליקוי שפה,וגם מבלבול שנובע מחשיפה ל`עברית מסומלת` במסגרות החינוכיות.מבדקי ההפקה מראים כי קיימות העברות בין השפות.המחקר מדגיש את חשיבות החשיפה לשפה בשנה הראשונה לחיים,דבורה או מסומנת.בנוסף,הוא מעלה את חשיבות עקביות החשיפה לשתי השפות של המסמנים (עברית ושסי) וההשפעות שיש לשימוש במערכת לשונית היוצרת ערבוב בין התחביר של שתי השפות במסגרות החינוכיות.עוד הוא מעלה את חשיבות האבחון בשתי השפות כדי לקבוע קיומו של ליקוי תחבירי.